|
|
עמוד:9
מטבעות לשון אחדות אשר חזרו על עצמן איןספור פעמים במאמרים ובדיונים השונים וסימלו את עיקר תפיסת החינוך של אנשי החינוך בקיבוץ הארצי . המושגים היו : המשך המפעל הקיבוצי עלידי דור הבנים . חברת ילדים אוטונומית . חינוך ברוח ערכי תנועת הנוער . חינוך לעבודה . משק עצמי של חברת הילדים . קולקטיב מחנכים . שיטת הנושאים . המתדיינים השתמשו במושגים אלה כמעין קודים, מתוך הנחה, שהדברים מובנים לכול ואין צורך בפירוט ובתרגום לתכנית של עבודה מעשית . צבי זהר העיר על כך במכתבו לוועדת המוסד בכותבו : "אני חושב שהבירור על דרכנו מוכרח להיות משותף, אך בראש ובראשונה אנו דורשים שהוא יתבסס על הגדרות מסוימות של מושגים; שנבין איש את אשר חושב השני" י 3 . גם מושגיהם משטח החינוך היו כלליים ומעורפלים . הם דיברו על "חינוך חופשי", "השכלה כללית", "חינוך עמלני", "מתוך הילד', "חינוך חדש", "הלימוד הכולל' מתוך הנחה שהמושגים מובנים לכל וכוונתם ברורה . המגמות החינוכיות של אנשי השוה"צ תורגמו לתכניות עבודה ולימודים בד בבד עם הגשמתו של המוסד החינוכי . עם ראשיתה של העבודה במשמר העמק החלו אנשי המוסד להידרש בדיונים ארוכים למושגים, לכוונות ולמגמות ולתרגמם לשפת המעשה . החינוך במוסד התפתח בעיקרו לא מתוך תכנית מקיפה המנוסחת מראש אלא מנקודת המוצא של ניסוח מטרות כלליות שהפכו ברבות הימים לשיטות חינוך ותכניות לימודים . רוב דיוננו בהמשך החיבור יתייחס לפרקטיקה החינוכית במוסד מול ניסוח המגמות בראשיתו .
|
|