|
|
עמוד:6
שלושת הקיבוצים ובתוך בית אלפא עצמה, דבר שהעכיר מאוד את האווירה בחברת הילדים . היו בביתהספר חיכוכים וסתירות על רקע של ניגודי עמדות בחינוך . שמואל גולן פרט בגלוי את הדברים, כפי שראה אותם אז בבית אלפא, וכתב, שלא היה לביתהספר תוכן חברתי מוסכם על כל עובדיו . נוסף לכך, שניים מעובדיו הראשיים, שמואל גולן ואידלסון, לא הסתדרו ביניהם ורבו גם על רקע של תפיסות שונות בחינוך 17 . בקיבוץ בית אלפא היתה התנגדות לביתהספר במצבו הקיים . אנשי תל יוסף ביקשו בשנת 829ו לעזוב את ביתהספר וקבוצת הבוגרים הראשונה סיימה אז את הלימודים, דבר שהפחית את מספר הילדים 8ו . למרות כל מה שקרה בביתהספר בבית אלפא, היה קשה לאנשי השוה"צ לוותר על הרעיון של הקמת מוסד ראשון ועצמאי שם . אנשי ועדת החינוך של הקיבוץ הארצי ביקשו לא להזדרז לוותר על בית אלפא . ב 829ו זה נראה כמקום הראוי ביותר להקמת מוסד,בהיותו הקיבוץ הראשון וכמעט היחיד של השוה"צ אשר ישב במקומו הקבוע והיו לו ילדים בוגרים . נתן ביסטרצקי התבטא בישיבת ועדת החינוך וטען, שקשה להקים מוסד שלא יהיה קשור עם "הוויה קיבוצית חיה" יי ובית אלפא "נראתה אז כמקום האידיאלי שיתמודד עם השאלות העיקריות שהחינוך צריך לתת עליהם תשובה" 20 . בהמשך הציע מאיר יערי, שוועדת החינוך תתחיל בפעולה להקמת המוסד העצמי רק לאחר שיתברר סופית המצב בבית אלפא . ואכן, רק כאשר אפסה התקווה להציל את חברת הילדים שם החלו בצעדים מעשיים להקמת המוסד העצמי של השוה"צ . חלק גדול מאיהצלחתו של ביתהספר בבית אלפא נבע מהעובדה שעובדיו לא היו מזרם . תנועתי אחד ולכן השקפת העולם היתה שונה והתגלעו ביניהם חיכוכים . גילוי התא הקומוניסטי בביתהספר המחיש והחריף בעיה זו, אך עיקרה היה, היעדר חסות תנועתית אחת וברורה לחברת הילדים . המצב בביתהספר ואיהצטרפות הקיבוץ לקיבוץ הארצי האיצו באנשי השוה"צ לקחת מקיבוץ זה את הבכורה בהקמת המוסד החינוכי, ולייסרו תחת חסות בלעדית של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר בקיבוץ משמר העמק .
|
|