|
|
עמוד:4
המתמדת והמהירה במספר חברי הקבה"א והקיבוצים החל מראשית העלייה החמישית והפיכתו של השומר הצעיר לכוח השלישי בציבור הפועלים בארץישראל לאחר "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר', הביאו לרצון ולצורך לגבש ולחזק את התנועה . אחת הדרכים לכך, ואולי העיקרית שבהן, היתה הקמת מוסדות חינוך . המפעל החינוכי נחשב בעיני אנשי השומר הצעיר בעתידה ובהמשכה של התנועה . צבי זהר נתן לכך ביטוי ברור בספרו בכותבו, שהקיבוץ הארצי, כמו כל תנועה חברתית אשר שאיפותיה מכוונות להווה ולעתיד, אם היא רוצה להתבסס על יסודות מוצקים צריכה ל'היאחז בקרני החינוך'' 6 . הוא סבר, שעל הקיבוץ הארצי להקים מפעל חינוך עצמאי, אשר יתן ביטוי לשאיפות החברתיות ויתבסס על השקפת העולם של אנשי השוה"צ . הקמת המוסד החינוכי של השוה"צ היתה, לדעתו, הצעד הראשון והמרכזי של תנועה, אשר חפצה להכות שורש במציאות החינוכית בארץישראל ולא להיות תנועה חולפת וזמנית 7 . הקמת מוסד חינוכי עצמי ונבדל היתה, אם כן, חשובה לאנשי השוה"צ בהיותה ביטוי להשקפת עולמם היחודית וכצעד בהשתרשותם ובהתבססותם במציאות הארץישראלית 8 . אנשי השומר הצעיר ראו עצמם שונים מסביבתם החברתית ובעלי יחוד, וכך הם נתפסו גם עלידי הסביבה . אלקנה מרגלית מנה שורה של נושאים שהבדילו ויחדו אותם מהשאר . לדעתו, תודעת היחד והיחוד של אנשי השוה"צ היתה מניע מכריע בכל תולדות התנועה ? יעקב חזן הדגיש, שלאנשי השומר הצעיר היה אז ביטחון מלא שיש להם דרך מיוחדת ותפקיד מכריע בבניין ארץישראל והציונות . הם התכוונו להיות גורם רציני ומשמעותי בעתיד הארץ והציונות . 10 אנשי השומר הצעיר ביקשו לייסד רצף של קיבוצים בארץישראל באזור הנקרא "עדה טריטוריאלית" אשר יאגד את כל הקיבוצים השומריים שם . בין הקיבוצים היה אמור להתקיים שיתוף פעולה הדוק בתחומים שונים : כלכלה, חברה, תרבות וחינוך . בקיבוצים ב"עדה הטריטוריאלית" היו אמורים להקים מוסדות חינוך משותפים . רעיון זה רווח בקיבוצי
|
|