תחושת הזמן במוזיקה הכֵֵּלית של הנרי פרסל

עמוד:14

נוסיף לאלו את המשתנים המוזיקליים ( מי התזמורת ? מי המנצח או המנצחת ? באיזה טמפו בחרו ואיך משתנה הטמפו לאורך היצירה ? והדינמיקה ? והחלוקה למשפטים ? ) , נבין שהדרך לכמה מהשאלות "האסתטיות" אינה עוברת דרך הקוטב המצמצם . מחקר השואף לקוטב המרחיב יבקש להמשיג את חוויית הזמן דרך השאלת כלים מעולם הדיון בדרמה, בספרות ובפילוסופיה . אכן, אלו הדוגלים בגישה זו עשויים להעז לענות על שאלות כגון "מדוע האזנה למאהלר גורמת לתחושת הזמן לעצור" או כיצד יוצר שוברט את התחושה כאילו הזמן "קופא" אצל איש תיבת-הנגינה ( Der Leierman ) בשיר החותם את מחזור "מסע החורף" . סביר שיוותרו מראש על אופרציונליזציה מדוקדקת ויודו מראש בכך שממצאיהם לא צפויים לעמוד ברף המדעי המקובל במדעי הטבע . לצד היתרונות הברורים שמציע הקוטב המרחיב עבור אלו המגיעים מלב מדעי הרוח, הקוטב המרחיב מאפשר גם לגעת בשני מאפייני צליל שתיאורם במערכת התיווי המערבית הוא כללי ואינו מדויק - העוצמה והגוון . פרטיטורה של בטהובן ( Beethoven ) מאפשרת תיאור מדויק של קונטור מלודי, פרופורציות בין חלקי הצורה או פונקציה הרמונית של אקורד מתוח, אבל היא לא נותנת מידה מדויקת של forte , של piano או של היחס ביניהם, והיא אינה נותנת שיעור מדויק של האצה או האטה, "בהירות" או "כהות" של צליל קרנות היער או של סקציית הוויולות שמנגנת con sordini . להלן אשאל כיצד כרוכות זו בזו ההתמצאות המרחבית של המאזין בממד גובה הצליל ( אילו צלילים אני שומע כעת וכיצד הם מתייחסים ל"שלם" הצלילי של הסולם או המודוס או, במקרים אחדים, של הֶעְדֵר הסולם והמודוס ) , מחד גיסא, וההתמצאות הטמפורלית של המאזין ( היכן אני נמצא כעת ביחס לראשיתה של היצירה וביחס לסופה ) , מאידך גיסא . אופרציונליזציה של השאלה, הנוטה אל הקוטב המצמצם, תדרוש תכנון של ניסוי שבו, למשל, יושמעו לקבוצת נסיינים או נסייניות ( בעלי ידע מוקדם או בלעדיו ) מקטעים מוזיקליים שנבחרו ( או נכתבו ) בקפידה כך שהם חושפים רק חלק מצלילי המודוס, והנסיינים יתבקשו להעריך כמה מהקטע השלם הושמע להם . השיטה שאנקוט במאמר הנוכחי נוטה דווקא אל הקוטב המרחיב, שכן לא אבקש לקבוע חוקים אוניברסליים בנוגע לתחושת הזמן, ואפילו לא אמדוד את תחושתם של המאזינים או המאזינות . למעשה, אבקש לעשות "קפיצת דרך" דומה לזו שעשה מאייר ( הנזכר לעיל ) ולטעון, אפילו באופן כללי, טענות בנוגע בדיבב מלתל תתילּמ מהקת ב בת מזפ רפחת 14

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא