|
|
עמוד:9
הנתונה לכוונון המושווה . שב מעלה את הסברה שלפיה ניכר שפרסל אכן ביקש להכניס סדר ב"תחושת הזמן" המוזיקלי, אך לא מדובר בתחושת הזמן הסובייקטיבית של המאזין, אלא בזו של המלחין . דן דויטש במאמרו "זמננו תם : צורה מעגלית ב שירי גוּרֶה של ארנולד שנברג" מתאר את התפקיד שממלא נושא הזמן במחזור השירים - קנטטה שהלחין שנברג . היצירה סובבת סביב שני צירי זמן שמתייחסים באופן מקביל לרעיון סוף הזמן . בהלימה עם התייחסויות אלו, ניתן לזהות ריבוד של יסודות מעגליים וליניאריים בדרך שבה שנברג מבנה את הזמן המוזיקלי . לבסוף, מתיתיה ליפשיץ במאמרו "נכנסת עמוק לתוך עצמה : פסקול הסרט היער הנורווגי לאורו של עקרון הפסקליה" עוסק בפסקול שהלחין המוזיקאי בן-זמננו ג'וני גרינווד לסרט יער נורווגי בבימויו של טראן אן-הונג, על פי ספרו של הרוקי מורקמי . במרכז הניתוח נמצא "עקרון הפסקליה" : עיקרון אסתטי שמתבטא בדרך המוזיקלית העתיקה ומעיד על התפתחות המשכית של יסוד יחיד בתוך ומתוך עצמו . עיקרון זה מביא איתו תפיסת זמן מוזיקלי ייחודית השונה, לדוגמה, ממבנה דיאלקטי כגון צורת הסונטה . ליפשיץ מראה כיצד הבחירות הקומפוזיטוריות של גרינווד, בהתאמה ל"עקרון הפסקליה" ותפיסת הזמן המוזיקלי שלו, משרתות היטב את הסרט יער נורווגי , את תפיסת הזמן הקולנועי שלו ואת העיסוק שלו בנושאים כגון מוות, זמניות וזיכרון . אסיים באיזכור החיבור המתקיים בין תודעת הזמן המוצגת במאמרים שבחוברת לבין מסע הזמן שחווה אורפיאוס . המשורר שאהבתו נגדעה בשיא אושרו נאלץ ללכת נגד הזמן הקפוא בשאול ולהעלות את אהובתו אל העולם הזורם המשתנה, החי והנושם . הגם שלא זכה להתאחד עם אהובתו, הוא נעשה סמל למשורר המפר את חוקי ההיקבעות, המונעים את הזרימה של הזמן . צלילי שירתו ונגינתו מבקשים למצוא פשר בתעתועי הזמן, המתגלים בכל היבטי החיים - ברציפות הליניארית, בזיכרון האנושי ובאשליה שאנחנו, בדומה לאורפיאוס, יכולים לגבור על הסופיות ועל המוות . שוש זאבי רבד חתפ 9
|
|