דבר העורכת

עמוד:12

שושנה זאבי 12 ברדנשווילי את האופרה מסע אל תום האלף בעקבות הספר והלברית שכתב א . ב . יהושע . באופרה זו ההרמוניה מתפוגגת בשל ההתנגשות חסרת הפשרות בין העמדה האורתודוקסית ובין התפיסות הליבריות ; להתנגשות הזאת נודעה חשיבות בחיים היהודיים לדורותיהם, והיא אינה מרפה מהחברה הישראלית של ימינו . ברדנשווילי וא . ב . יהושע נוגעים בקיום הדואליסטי הזה במרחב האישי-משפחתי ובמרחב התרבותי-יהודי . במאמר שכתב ד"ר אורי גולומב על האופרה קין והבל הוא טוען שהמלחינה ציפי פליישר בעזרת יוספה אבן-שושן הקנו ממד מיסטי-פגני ליחסים רומנטיים בין קין והבל ובין שתי כבשות . יחסים רומנטיים, המעוררים תדהמה בתרבות האנושית, ועם זאת, מגלמים את המצב האידיאלי הטוטלי שהאדם יכול לחוות ביחסיו עם היקום . החיים ההרמוניים באים אל קיצם כאשר האחים מעלים את הכבשות האהובות קורבן לאל צפון כדי לרַצותו . האל צפון מעדיף את כבשתו של הבל, וקין נעלב ונפגע ורוצח אותו . גולומב טוען שאובדן התום עומד באופרה על שלושה יסודות מיתיים : הגירוש מגן עדן, הרצח הראשון והפרת ההרמוניה האידילית בתוך המין האנושי ובינו לבין שאר עולם החי . שלושת היסודות הללו מעוצבים באופרה באמצעות שלושה נתיבי פעולה . לכל אחד מהם פליישר מעניקה ביטוי מוזיקלי שונה . הראשון - האקט האלים המתרחש על הבמה לאחר מות הכבשה הראשונה של הבל ; כאן מוצגת תמונת הקורבן בקטעים רצופים המעוררים אסוציאציות להצללות ולז'אנרים מוזיקליים עתיקים, כגון שירת אוניסונו, אורגנום ושירת אבוב שמזכירה שירת רועים . האקט האלים השני מתואר בסצנה השנייה, שבה האחים מתווכחים על טיבו של הקורבן, ויכוח שפליישר מעצבת באמצעות היסוד האליאטורי המפר את הממד הקבוע של המוזיקה הדיאטונית . באקט השלישי - האופי הטקסי של תמונת הקורבן - פליישר מעצימה את המתח באמצעות עוררות חושנית ואימה מהולה במסתורין וכן מצלול דחוס המתאר את "העשן הכחול" האופף את המזבח . פליישר מבליטה את הקנאה והאלימות גם ביישום אמצעים שיוצרים א-סימטרייה, כגון שינוי של משקלים, כניסה לא צפויה של הזמרים ושימוש בקלסטרים סבוכים וצורמניים . פיגורות ריתמיות אלו נמצאות במתח מתמיד עם טכניקת החזרתיות שהתזמורת מנגנת באוניסונו ובקצב עקשני של שמיניות חוזרות . אופי שונה למוטיב הזעקה אפשר לראות באופרה מסע אל תום האלף של יוסף ברדנשווילי . המוזיקולוגית פרופ' מרינה ריצרב נוגעת במאמרה בכל הרבדים העמוקים המגולמים בנושא הזעקה . המלחין פיתח את הכאב הרגשי והתרבותי של הגיבורים המרכזיים באמצעות המאפיינים המיוחדים שייחס לכל אחת מהדמויות . את הקונפליקט בין שני העולמות בנה ברדנשווילי באמצעות מערכת דרמטית-

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר