|
|
עמוד:9
9 הקדמה שמונים אחוזים מהעם מסכימים על שמונים אחוזים מהדברים . ועדיין, הפוליטיקה נחטפה למחנאות הישנה של מחנות קיצון, כי כך הם התמריצים . כישלון השבעה באוקטובר הציף ביתר שאת גם את בעיית האחריות והאשמה : כל אחד מן הגורמים במערכת, כולל ראש הממשלה, יכול להתחמק מדרישות כלפיו בטענה שהוא לא יכול היה לבצע את תפקידו בגלל גורמים פוליטיים, או משפטיים, או צבאיים או אחרים . מערכת כזאת מעודדת הקטנת ראש וחוסר אחריות, והתוצאות עלולות להיות הרות אסון . נכון לזמן כתיבת שורות אלה, המערכת הפוליטית והציבורית עסוקה בוועדת החקירה הממלכתית . צד אחד טוען, כי הכרח הוא שתקום ועדת חקירה ממלכתית לאחר אסון כה גדול . מנגד, הצד התומך בממשלה מצביע על כך שבוועדת חקירה ממלכתית, מי שממנה את חברי הוועדה הוא נשיא בית המשפט העליון, ואילו כיום מדובר באדם לעומתי לממשלה, שבוודאי לא ימנה אנשים העלולים להפנות אצבע מאשימה גם אל האשם האפשרי של מערכת המשפט בעצמה . גם כאן אנחנו נמצאים, לכאורה, בסחרור חסר מוצא . אך למרות התחושה שהכול תקוע, ושאיננו יכולים להיחלץ מן המעגל המכושף, בספר זה אני טוען שיש מוצא . לא למדתי על כך באולמות הפקולטות למדעי המדינה וגם לא במסדרונות הכנסת . העולם שבו פעלתי במשך יותר משלושים שנה, היה עולם עסקי היהלומים . דווקא עולם העסקים והניהול הזה לימד אותי תובנות קריטיות, שאפשר ליישם גם בתחום הפוליטי .
|
|