|
|
עמוד:8
כן אדוני הנשיא 8 ראשי ממשלה אינם יכולים לבצע את המדיניות שלשמה נבחרו, כי החשש לשרידות ממשלתם גורם להם לפעול באופן שלא יתפרש כמרגיז מדי איש ממרכיבי הקואליציה . גם כאשר יש תמימות דעים בממשלה, המערכת המשפטית מסנדלת את הנבחרים לא אחת . דבר זה, בתורו, גורם להם להציע החלטות קיצוניות, כשהם יודעים שממילא, אין זו אלא הצהרה ריקה שהייעוץ המשפטי או בתי המשפט יעצרו לאחר מכן . ימי יוזמת הרפורמה המשפטית של טרום השבעה באוקטובר, המחישו לכולנו עד כמה אין כל יכולת לערוך שינוי אמיתי וכן במצב הקיים : מתנגדי הממשלה חששו, שהיא משנה את הכללים כדי להנציח את קיומה ולדרוס זכויות אזרח, ותומכי הממשלה גילו, שהיכולת שלהם למשול ולהעביר שינויי חקיקה מוגבלת מאוד . המגמות הללו רק התעצמו אחרי הכישלון הגדול בתולדות ישראל, מתקפת השבעה באוקטובר . בעוד בעם אוחזת רוח אחדות והתנדבות, בפוליטיקה — הכול נשאר כמעט אותו הדבר . בעוד רוב העם מתגייס, בכנסת המשיכו לנסות להעביר חוקי "גיוס" שאינם אלא פטור במסווה ; בעוד העם נאנק תחת סבל הוצאות המלחמה, הממשלות המשיכו להזרים תקציבים מגזריים למפלגות קצה . אין להאשים את ממשלת הימין — בטוחני שגם ממשלות אחרות היו עושות דברים דומים, משום שהתמריצים הם כאלה . מי שזקוק למפלגות לשון המאזניים כדי להתקיים, יעשה זאת בכל מחיר, אחרת ממשלתו תופל . יותר ויותר אנשים לא משתייכים ל"ימין" או ל"שמאל" אלא לקונצנזוס, שבו
|
|