|
|
עמוד:13
חטוף 13 הם מחזיקים אותי בסלון, מבקשים מהבנות לעמוד במטבח ואומרים לליאן, שעוד לבושה במכנסיים קצרים וגופייה, להתלבש . ליאן נכנסת לחדר השינה שלנו . אני עומד, מוחזק על ידי המחבלים, ממש מול חדר השינה, מביט בה . היא עומדת מול הארון, לא יודעת מה ללבוש, לא יודעת מה בעצם לעשות עכשיו . אני אומר לה, "ליאן, אל תפחדי" . היא מביטה בי . מה לא לפחד, מה, אומר לי המבט שלה . אני חושב שהן יהיו בסדר . היא והבנות . הרי אמרו לה להתלבש . הרי יש להן דרכון בריטי . הרי אם הם היו רוצים להרוג אותנו, הם היו כבר מרססים אותנו בממ"ד, סוגרים את העניין תוך חמש שניות ועוברים לבית הבא . המחבלים מתחילים להוציא אותי מהבית . אני יחף . אני כבר לא מצליח לראות את הבנות כי הן נמצאות מאחוריי במטבח והמחבלים מחזיקים לי את הראש קדימה . אני צועק להן, רגע לפני שגוררים אותי החוצה : "אני אחזור, אני מבטיח" . אני לא שומע אותן . אני לא יודע אם הן שומעות אותי . אני נגרר מחוץ לבית על ידי שני מחבלים . המחבלים משני הצדדים שלי, מוודאים שהראש שלי
|
|