|
|
עמוד:13
13 קבוא בסרטי אימה, לעלות על מתקנים מפחידים בפארק שעשועים או להתנסות בחוויות אקסטרים ( אולי אתם בעצמכם כאלה ! ) — מדוע שאנשים יעוללו לעצמם את העינוי הזה ? ובכן, כבני אדם אנחנו מצד אחד מחפשים את הצפוי, הידוע, את מה שאפשר לנבא, אך יש לנו דחף הישרדותי לבדוק גם את הלא נודע . בשורשו, זה מגיע מהצורך להיערך למצבים שלא חשבנו עליהם . נניח, למשל, שאנחנו חיים בתוך עמק קסום שיש בו את כל הטוב האפשרי — חברים, אוכל טוב ומזג אוויר מושלם . מתישהו, לחלק מאיתנו יהיה דחף לטפס החוצה ולבדוק מה יש מחוץ לעמק . למה שנעשה דבר כזה, אם אנחנו נמצאים במקום טוב שבו לא חסר לנו דבר ? זהו בדיוק הדחף לבדוק הזדמנויות או איומים מחוץ לידוע לנו — הדחף לחוש חרדה . אז איך אנחנו יודעים מתי יש לנו פשוט בעיה בהפעלה של המערכת הסימפתטית ומתי צריך לפנות לייעוץ ? זה תלוי בשני דברים : באיזו מידה החרדה שלנו מעוררת בנו מצוקה רגשית, ומי מנהל את החיים שלנו — אנחנו או החרדה, כלומר עד כמה החרדה משפיעה על ההתנהגות ועל הבחירות שלנו . אם כתוצאה מהחרדה התפקוד שלנו נפגע, אנחנו נמנעים מלעשות דברים מסוימים ועסוקים כל הזמן באיך לא להרגיש חרדה, אזי החרדה מנהלת לנו את החיים, וכדאי להיעזר באנשי מקצוע כדי לשנות זאת . בכל מקרה שבו יש התלבטות משמעותית, הכלל הוא שאם יש ספק — אין ספק : כדאי לקיים פגישה חד-פעמית על מנת לקבל חוות דעת מקצועית אם נדרשת התערבות טיפולית או לא .
|
|