|
|
עמוד:17
ילקוט מורשת דור מייסדי מורשת ומורשתם 17 במוות יהודי מכובד . אין צורך לומר שהמשכיות היסטורית כזו הייתה בניגוד לחזונו של השומר הצעיר בהנהגת מאיר יערי ויעקב חזן, שדגלו בחשיבותו של אוונגרד המושך קדימה כי “לא כלום אתמול — מחר הכול“ . יערי וחזן רחשו הערכה עצומה לחבורת הלוחמים יוזמי מורשת, ידעו שכל אחד מהם לחוד היה אישיות שיודעיה הוקירו ואפילו העריצו, שהם הקימו קבוצה בעלת סמכות מוסרית ; ודווקא משום כך חששו מפני השפעתם על חוגים רחבים יותר ומפני האפשרות שאם יוקם אותו מרכז בגבעת חביבה, הוא יעניק לקבוצה כוח פוליטי וחברתי . באפריל של אותה שנה החל משפטו של אדולף אייכמן בירושלים, וגוטמן, חולבסקי וקובנר העידו בו עדויות בלתי נשכחות . כיוון שכך, אושר מפעל מורשת מחדש, והקיבוצים התחייבו להפריש שבעה אחוזים וחצי מכספי הפיצויים שהתקבלו מגרמניה לקרן מיוחדת של התנועה . קובנר הגיש תוכניות למוזאון ולמרכז חדשניים ומקוריים, שהצריכו השקעה עצומה, ועמד על מימושם בכל תוקף . אך באותם ימים של ראשית שנות השישים, עד מלחמת ששת הימים שררו בארץ מיתון ואבטלה, והמפעל שהוצע לראשי התנועה לא התאים לשעתו, וכאן חלק מן התשובה לפער בין הנאומים וההצהרות ובין הנצחה בפועל ממש . שנה ושנתיים נמשכו דיונים, והועלו תוכניות, לא כל הקיבוצים הפרישו את המעשר מן הפיצויים כפי שסוכם, וחלקם שאלו בפשטות אם עצם קיומם של קיבוצים, נאבקים ובונים, אינו האנדרטה 8 האמיתית והנכונה לעבר ולעתיד . בדיונים על הקמת המוזאון החלו להתגבש מוסדותיה של מורשת, והם קיבלו את אישורם של מוסדות התנועה ב- 1963 . על הילקוט וראשיתו כבר עמדנו כאן, ועליו יש להוסיף שמורשת הוציאה לאור שורה של ספרים בשיתוף ספרית פועלים ; חומר רב נאסף בארץ ובחוץ-לארץ ונמסר לארכיון ; נוסד חוג של נאמני מורשת ( זה זכה להיענות רבה ) , ובכל קיבוץ נמצא אדם אחד לפחות שארגן את הטקס ביום הזיכרון לשואה, גבה עדויות ודאג למילוי שאלונים ולאיסוף חומר ומסמכים שהיו בידי החברים . בסוף 1962 היו בידיהם 1,700 שאלונים שמילאו חברים . פעמים אחדות בשנה היו הנאמנים מתכנסים לסמינרים ולימי עיון מטעם מורשת, ובהם הרצו גוטמן ובאואר וקובנר, וכן הגיעו היסטוריונים כמו שמואל אטינגר ובן-ציון דינור . ב- ,1963 במלאת עשרים שנה למרד, עבדו חברי מזכירות מורשת והנאמנים ללא לאות : ארגנו עצרות זיכרון, הכינו חוברות לבתי הספר, ובהן חוברת מיוחדת לעצרת שהתקיימה בבנייני האומה ( זו הופצה לאחר מכן בידי ההסתדרות הציונית העולמית ) . וחשוב מכול : באותה שנה יזמה יד ושם פגישת פיוס עם לוחמי הגטאות מזה ועם נציגי מורשת מזה, אנשי לוחמי הגטאות בירכו על מפעל מורשת, וסוכם על שיתוף פעולה ותיאום בין שני הגופים, בברכתה של יד ושם . המוזאון שעליו חלמו המייסדים לא הוקם, אך עם השנים התפתחו בגבעת חביבה מוסדות כיד יערי, על שמו של מאיר יערי כמובן, והוקם בה ארכיון מורשת, ובו
|
|