|
|
עמוד:15
ילקוט מורשת דור מייסדי מורשת ומורשתם 15 מורשת והקדים דברים לקטעים מעיזבונו . הוא לא הזכיר בהקדמתו שקרוק היה איש הבונד או שהיה מקורב ליודנראט בגטו וילנה, אלא רק הביע את הוקרתו לאיש רוח ואיש ספר בולט בגטו, שתיעד תיעוד מדוקדק את קורות הקהילה, במפעל מקיף, 5 הילקוט, יש להדגיש, הוכן באמצעים מרגע הפלישה עד שעות אחדות לפני מותו . צנועים מאוד, ובכוח המסירות ותחושת הייעוד של המערכת והתומכים בה, שעשו הכול במו ידיהם, בהתנדבות גמורה כשהם מיטלטלים באוטובוסים על פני הארץ . מעטים מפעלי המחקר והתיעוד בארץ שיכלו להתברך ברמה האנושית של הגרעין הפנימי שנשא אותם, בייחוד בעשורים הראשונים להקמתו . עוד לפני ייסודו של הילקוט ניסו יוצאי השומר הצעיר שלחמו בתקופת השואה להקים מפעלי הנצחה ותיעוד אחרים, ויש לומר מיד שמתח בין-תנועתי ואף מתח בין-אישי ליוו ניסיונות אלה : בינואר 1948 קמה מפ“ם, מפלגת הפועלים המאוחדת, וזו איחדה למשך שש שנים את השומר הצעיר ומפלגתו ( הקיבוץ הארצי ) עם הקיבוץ המאוחד ומפלגתו ( אחדות העבודה ) . בתחילת דרכו של איחוד זה הודגש לא אחת כי זהו המשכה של “ברית הדמים“ שכרתו שתי התנועות עוד בימי השואה, והיה אפשר להניח כי האיחוד יאפשר מסגרת להנצחה משותפת של שתי התנועות — השומר הצעיר ודרור-החלוץ, כפי שנקראה באירופה, ובמסגרת זו יוכלו להדגיש את אירועי העבר, ובייחוד את המרד . ואולם ב- 1949 עלה קיבוץ לוחמי הגטאות על הקרקע, ועוד באותה שנה הקצו חבריו מקום לארכיון ולספרייה, וכעבור זמן קצר גם לתערוכת קבע, כולם בנושא השואה . חברי קיבוצי הקיבוץ המאוחד קיבלו עליהם לשלם מס חודשי לסיוע לפעילות . אלא שאנשיהם לא פנו אל קבוצת חברי השומר הצעיר, שאותם הם הכירו היטב מתקופת השואה, לשתפם בפעילות זו, ונוסף על כך החליטה מזכירות הקיבוץ המאוחד בישיבה סגורה כי בכל מקרה תישמר הבכורה לתנועתם בבית לוחמי הגטאות המוקם והולך . הדיונים בין שתי התנועות התנהלו לאיטם, והפער בין המציאות ובין הנאומים חוצבי הלהבות על אחדות והנצחה, שנישאו בעצרות יום הזיכרון לשורה ולגבורה — ביד מרדכי מ- ,1950 ובקיבוץ לוחמי הגטאות ב- ,1953 שנת ציון העשור למרד, הלך וגדל . ב- 1954 התפרקה מפ“ם, והאפשרות שהנצחה משותפת תצא מן הכוח אל הפועל ירדה למעשה מן הפרק, ומה גם שבאותה שנה ממש הוציא בית לוחמי הגטאות לאור את ספר מלחמות הגיטאות . ספר מקיף זה ( יותר מ- 800 עמודים ) היה כעין סטירת לחי ללוחמים חברי השומר הצעיר, הן מפני שכתיבתו נעשתה ללא פנייה אליהם, והן מפני תוכנו : הספר התרכז בפולין, במרד גטו ורשה ( התופס כמחצית מן הספר ) ובעוד כמה גטאות גדולים . חלקו של השומר הצעיר במחתרות ובמרידות נזכר בו, אך הלחימה ביער קיבלה ביטוי מצומצם מאוד בספר, שעיקרו ראיית מרד בגטאות כביטוי ללחימה של יהודים . כעבור שנה החלו אנשי השומר הצעיר בהכנת ספר הפרטיזנים היהודים, כתגובה ( שני כרכים, כ- 1,500 עמודים ) , וכעבור שנתיים יצא לאור הכרך הראשון של ספר השומר
|
|