|
|
עמוד:14
14 דינה פורת ילקוט מורשת כלות לפעילות בה ; הם השקיעו בהשתייכות אליה ובחברות ביניהם את מיטב זמנם ומרצם, כפי שהיה מקובל בשנות השלושים והארבעים, והתנועה נעשתה לעיתים ביתם הראשון, לא השני . כשהגיעה המלחמה, ובמספר ניכר של גטאות היו תנועות נוער שהפכו למחתרת, ולאחר מכן למחתרת לוחמת, הם היו בין המצטרפים והפעילים ובין מי שהנהיגו את המאבק בגרמנים : חולבסקי בנייסבייז‘, קורצ‘אק וקובנר בווילנה, גרוסמן בביאליסטוק, גוטמן בוורשה, עקיבא ניר במחתרת ובמרד בסלובקיה . הם פעלו במה שמכונה בספר מלחמות הגיטאות “ערים לוחמות“, ולכל אחד מהם היה “עבר לוחם, כלומר נקטנו עמדה אקטיבית בתוך תקופת החורבן“, כפי שהגדיר קובנר את 2 עמדה אקטיבית של מיעוט הרואה בעצמו חלק מן הקהילה, תגובתם לאירועים : השואף לעמידה על כבודה ועל הכבוד היהודי בכלל, וזו השתקפה ברצון ללחום בגטאות קודם ליציאה ליער . חברים אלה שהקימו את מורשת הרגישו תמיד, כחברי תנועה, ובמקרה זה חברי השומר הצעיר, הרגשה של מחויבות וגיוס למשימה . כך למשל אמרה רוז‘קה כאשר פגשה את שליחי היישוב ברומניה, שאליהם היא הגיעה תוך כדי הניסיון לפרוץ מווילנה דרך ארצה, בחציית גבולות ובנטילת סיכונים ; והם שלחו אותה ארצה למורת רוחה כי רצתה בכל מאודה לחזור אל חבריה ולהודיעם 3 שנפרצה הדרך : “אז מען דארפט גייען — גייט מען“, כשצריך ללכת, הולכים . גם שלמה קלס, מחברי התנועה שברחו מזרחה לברית המועצות ושבו עם השחרור, ובארץ חבר ניר דוד ומקורב מאוד לחבורת מורשת, ניסה לאפיין את בני דורו, וטען שהעבר שלהם כאנשי תנועה הוא שקבע . בשנות השואה צמחו בתוך התנועות “גרעינים מובילים“ כהגדרתו, שנרתמו לעבודה התנועתית והציבורית וגרסו תגובה אקטיבית לאירועים . חבר תנועה היה חייב להישאר נאמן לצו של הגשמה אישית, למסגרת שהוא נמצא בה, לצורך לבצע . היו נורמות של חברות ונאמנות זה לזה, של 4 התלכדות פנימית . זה היה “מודל קשוח יחסית של פעיל ופעילות“ . כל האמור לעיל מבהיר את המאפיין הבולט והמפתיע של ילקוטי מורשת מראשיתם : המייסדים והמערכת היו כולם חברי השומר הצעיר, ובכל זאת הפרסומים משקפים התייחסות כוללת, לאומית ולא תנועתית, לשואה ולחקר השואה . די לקחת ביד את הגיליונות הראשונים ולהיווכח שהם עוסקים בשואה שהתרחשה על פני אירופה כולה, במגוון נושאים רחב ומקיף ככל האפשר, על סמך מקורות רבים ומתוכם . הילקוט היה הראשון מכתבי העת התנועתיים שעסקו — ועודם עוסקים — בשואה, והוא החל לראות אור 15 שנה לפני משואה, שהנוער הציוני מתל יצחק מפרסם, ועשר שנים לפני דפים לחקר השואה והמרד, שמקורו בקיבוץ המאוחד, ופורסם בבית לוחמי הגטאות . המערכת, ובייחוד קובנר, דחקה בחברים במעגל שהקיף את מורשת למצוא אצלם חומר שנשכח ולכתוב לילקוט, על כל נושא שקשור בשואה . קובנר עצמו הכין לגיליון השני רשימה מדויקת של חטיבת הרמן קרוק בארכיון
|
|