קיבוצי שארית הפלֵטה בתנועת השומר הצעיר

עמוד:23

ילקוט מורשת קיבוצי שארית הפלֵטה בתנועת השומר הצעיר 23 1945 הייתה עמדתו של יערי בנוגע לקובנר ולחבורתו נחלת הציבור הרחב . המכתב נגנב מהשק של הדואר הדיפלומטי שנשלח ארצה, ואנשי מפא“י פרסמו אותו ברבים . 13 במכתבו חזר יערי כמעט באותן המילים שנכתבו לטובין על הערכתו את קובנר . חרדותיו של יערי וחבריו להנהגת התנועה השפיעו על עיצוב הקליטה בשנים הראשונות לאחר המלחמה . עולי התנועה באותן שנים הופנו כהשלמות לקיבוצים הקיימים . הצידוק הרשמי לצד מצוקת הקיבוצים הסובלים ממחסור בכוח אדם ניזון מן העובדה שכמה מן העולים השתייכו לקיבוצי העלייה שמקצתם עלו ארצה והקימו קיבוץ על אדמת הארץ, אך הדבר נגע רק לקבוצה קטנה יחסית של העולים . הפרדוקס בעמדת המזכירות נבע מן העובדה שדווקא באותם חברי התנועה ששמרו על נאמנותם לה בתנאים הקשים ביותר הוטל הספק בדרכם הרעיונית . וכך קבוצה שהקימה לתחייה את תנועת השומר הצעיר בפולין נשלחה להיות השלמת הקיבוץ ניר דוד . רוב חברי התנועה שעלו למחרת המלחמה באו מפולין, ורק מיעוטם — מסלובקיה ומרומניה . יוצאי התנועה הרומנית השלימו את הקיבוץ רשפים, ואילו יוצאי סלובקיה-הונגריה הצטרפו לקיבוץ העוגן . ותיקי התנועה הפולנית, כלומר אנשי הקבוצה שהיו מקור לחרדותיו של יערי, פוזרו בין כמה קיבוצים . חבורתו של קובנר שהגיעה ארצה והצטרפה לקיבוץ הארצי, שלא כחששו של יערי, חולקה לשלוש קבוצות : הראשונה השלימה את עין החורש ; השנייה הצטרפה ליקום ; והשלישית — אלה שלא היו בעבר חניכי התנועה נדחתה מהקיבוץ הארצי . החלטת המזכירות להפנות את עולי התנועה להשלים קיבוצים קיימים פגעה במשימה שהייתה בעיני הציבור הכלל-יישובי, ובכלל זה של חברי הקיבוץ, המשימה העיקרית של הזרמים הקיבוצים : הקמת קיבוצים חדשים . לא הייתה זו הצהרה בלבד : מזכיר הקבה“א שלח מכתב לאחד מראשיה ששהה באירופה, וכך הוא כתב בו : “מתרוקנות המושבות [ הכוונה לקיבוצים ששהו במושבות לפני עלייתם על הקרקע ] שרדו לנו קיבוצים צעירים מועטים ואם ישנו תפקיד מרכזי בקיבוץ הארצי, שלו יהיה צורך להקדיש את כל המאמצים בתקופה הקרובה, הרי זה התפקיד של הקמת שורה של קיבוצים 14 התנועה, בד בבד עם ויתורה על הקבוצה של ותיקי התנועה מפולין, צעירים“ . הוכרחה לחפש מקורות אדם אחרים . עוד לפני סיום המלחמה שלחה המזכירות כתב הוראות להנהגה הראשית של התנועה ברומניה, ששוחררה עוד באוגוסט 1944 : הקו שלנו בקליטת העלייה בוגרת הוא סידורה בתורת גרעינים עצמיים במשקים, בני 25 - 30 איש כל אחד . גרעינים אלה ישהו במשקים חצי שנה עד שנה ואחר כך נחליט על גורלם-הן לעצמאות או להשלמת משקים קיימים . המגמה העיקרית היא הקמת קיבוצים חדשים . . . הננו מוכנים לקלוט גם חברים שלא באו מתוך התנועה . אם יש ביכולתכם להקים מסגרת חינוכית לאנשים בגיל 20 - ,25 שיש ברצונם ללכת לקיבוץ, עליכם לעשות את זה . . .

מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר