|
|
עמוד:21
ילקוט מורשת קיבוצי שארית הפלֵטה בתנועת השומר הצעיר 21 שנמשכים מטבעם שנים רבות למסכת חינוכית שאמורה להסתיים בתוך שנה אחת . 5 כנראה המצוקות שאיתן התמודדו המדריכים בשנה משימה זו נראתה בלתי אפשרית . הראשונה לקיום חברת הנוער איבדו מחריפותם במשך הזמן . כשמונה חודשים לאחר הכינוס הראשון של המדריכים התכנס הכינוס השני, והסוגיות שעמדו אז במרכזו היו בעיקר נושאים ארגוניים ומבניים . את המתח המיני בין המגדרים בחברת נוער 6 החליפו הדיונים על היחס המספרי בין שני המינים בחברה . בתהליכים ארוכי טווח בחינוך חברות הנוער התערבה המציאות הפוליטית . כמה חודשים לאחר הנס השני החליטה העצרת הכללית של האו“ם על הקמת שתי מדינות בארץ ישראל : היהודית והפלשתינית . למוחרת ההצבעה באו“ם פרצו מאורעות, ואלה גלשו בתוך זמן קצר למלחמה בין-קהילתית בארץ, וממאי 1948 — להתערבות מדינות ערב במלחמה בארץ . על רקע הגיוס לפלמ“ח, ולימים להגנה, וכחלק מגיוס כללי — תחילה להגנה ומאוחר יותר לצה“ל — חדלו כל תוכניות החינוך מלהיות רלוונטיות . לרשות הנהגת הקבה“א עמדו שלושה מקורות כוח אדם שמתאים לדרישות הגיוס : חברי קיבוצים, בוגרי התנועה החינוכית בארץ ובוגרי חברות הנוער . בניסיון לשמור על אותם המגזרים שיועדו להקמת קיבוצים חדשים או נחשבו חיוניים להמשך תפקודו של הקיבוץ, בחר הקיבוץ הארצי לגיס בגל הראשון את בוגרי חברות הנוער . לא היה מדובר בצעד ציני, אלא באילוץ שלא היה לו פתרון פשוט . עם זאת, הקיבוץ הארצי שמר על המשך קיומו ותפקודו של הגרעין גם בזמן לחימה . כאשר ספג הגרעין הבולגרי של קיבוץ הזורע כמות אבדות בנפש שאיימה על עצם קיומו פנתה מזכירות הקבה“א למטה הפלמ“ח להעביר את החברים הנותרים לתפקידים בעורף, כדי לאפשר את המשך קיומו . בשלהי מלחמת העולם התכנסה מועצת הקבה“א בבית אלפא ; באי המועצה ראו בעליית בוגרי התנועה פתרון למצוקה הדמוגרפית של הקיבוצים, אך מסיבות שונות, ובעיקר בשל מדיניות הבריטים, בוששה קבוצה זו לבוא ארצה . הבריטים הסכימו לעליית ילדים ונערים ומנעו את עליית בגירים . אלה שהגיעו ונעצרו על ידי שלטונות המנדט נשלחו למחנות מעצר, תחילה בעתלית, ולאחר מכן בקפריסין . במכתב המזכירות לקיבוץ רמת השופט באה לידי ביטוי האכזבה ממיעוט העולים : “תלינו תקוות בעלייה, אך לפי שעה אלה נכזבו . רק שלושה משקים בלבד קלטו עלייה ועל ידי כך נפתרה שאלת הידיים העובדות בתוכם . אחרים ממשיכים לחכות 7 מיעוט העולים בא לביטוי בדרישות כמעט כל והפתרון עדיין לא נראה בעין“ . 8 בשלהי 1946 דרשו 28 קיבוצים השלמה, ואולם המזכירות הקיבוצים לקבל השלמות . 9 לא יכלה לעמוד בדרישה זו בגלל המחסור באנשים שעמדו לרשותה . בשל מיעוט העולים הבוגרים מכאן ובשל הלחץ מצד הקיבוצים שדרשו תוספת כוח אדם מכאן, ניהלה מזכירות הקבה“א מערכת הקצאת גרעינים לפי סדר עדיפויות שנקבע מראש . קיבוצים שמצאו את עצמם בתחתית הרשימה של המזכירות ניסו
|
|