|
|
עמוד:5
• 5 • יצירות רבות שהגיעו לפתחנו נענו לשאיפה להישענות על העקבות כעל חבל הצלה . כך הצטבר למולנו שטף קול שהתאחד והתפזר לסירוגין אך הייתה בו המנגינה הזאת של הספרות, שעודנה נמשכת ותימשך . מנגינה שחיזקה אותנו במעשה הדון קיחוטי של הכתיבה . לא פעם עולות בגליון קריאות של עקבות שהן זיכרונות אל מי שכבר איננו איתנו, או מופעים בלתי סבירים שיתרחשו, שרצינו לתת להם להישמע . יחד עם זאת אנו מחויבים למדויק, למכוון, לאמנותי, ליכולת לומר משהו למישהו מתוך העמדה המרפאת של הריחוק האסתטי, שמאפשר אינטימיות גדולה לצד עדינות ומרחב לנשימה . התקווה שלנו היא שכל אלה יובילו אותנו אל קצהו הגבוה של הסולם, אף על פי שאיננו יודעים מה הוא מזמן לנו או כפי שכתב שלונסקי : "אָז כָּל הָעֲקֻבּוֹת יוּשְׁבוּאֶל מִישׁוֹרָן / אָז כָּל הָעֲקֵבוֹת יָבִיאוּאֶל פִּשְׁרָן / וּבְרִשְׁעוּת הָעִתִּים הַשּׁוֹפֶטֶת / כָּל זִכְרֵי הַדְּבָרִים יְגֻבְּבוּ זֶה עַל זֶה / כְּגוּשֵׁי קֶרַח צָף בְּמַסַּע-הַפְשָׁרָה / כִּקְרוֹנוֹת בִּתְאוּנָה-שֶׁל-פֶּתַע . " ב ננופואטיקה 38 יש 37 יוצרים ויוצרות ו- 51 יצירות, הוא כולל ברובו יצירה שירית . אולי זו נטיית הלב לטמון ברמזי השיר את עקבות הסיפור שהס מלספר, שקשה לבטאו ולמצוא לו את המילים . הגליון אוצר בחובו עקבות אקופואטיות המשוטטות בטבע ( צוריאל אסף, אבישי דדון רווה, סבינה מסג ) לצד עקבות של וידוי
|
מקום לשירה
|