|
|
עמוד:10
• 10 • 2 הִגַּעְתִּי אֶל הֶעָרִים בִּזְמַן הַמְּהוּמָה, כְּשֶׁהָרָעָב אָכַל אוֹתָן . הִצְטָרַפְתִּי לָאֲנָשִׁים בִּזְמַן מַהְפֵּכָה וּמָרַדְתִּי אִתָּם . כָּךְ רִצִּיתִי אֶת הַזְּמַן שֶׁנִקְצַב לִי בָּעוֹלָם . אָכַלְתִּי אֶת הָאֲרוּחוֹת בֵּין הַקְּרָבוֹת . שָׁכַבְתִּי לִישֹׁן בֵּין רוֹצְחִים . טִפַּחְתִּי אֶת הָאַהֲבָה לְלֹא תְּשׂוּמַת לֵב וְהִסְתַּכַּלְתִּי בַּטֶּבַע לְלֹא סַבְלָנוּת . כָּךְ רִצִּיתִי אֶת הַזְּמַן שֶׁנִקְצַב לִי בָּעוֹלָם . בִּזְמַנִּי הָרְחוֹבוֹת הוֹבִילוּלַחוֹלוֹת הַשָּׂפָה הִסְגִּירָה אוֹתִי לַשּׁוֹחֲטִים . לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה בַּנָּדוֹן . כֻּלִּי תִּקְוָה שֶׁהַשַּׁלִּיטִים יֵשְׁבוּבְּטוּחִים יוֹתֵר עַל כִּסְּאָם בִּלְעָדַי . כָּךְ רִצִּיתִי אֶת הַזְּמַן שֶׁנִּקְצַב לִי בָּעוֹלָם . כִּמְעַט לֹא נִשְׁאֲרוּ לִי כֹּחוֹת . הַמַּטָּרָה הָיְתָה רְחוֹקָה מְאֹד, בְּרוּרָה מְאֹד, כִּמְעַט בִּלְתִּי מֻשֶּׂגֶת . כָּךְ רִצִּיתִי אֶת הַזְּמַן שֶׁנִּקְצַב לִי בָּעוֹלָם .
|
מקום לשירה
|