פתח דבר

עמוד:4

• 4 • אנרגיה קוסמית נשית ( נטע לב טוב, טל ניצן ) ; חמישה שירי טבע מכושף ( נצר לאו, נדיה עדינה רוז ) ; לרגל יובל למלחמת יום כיפור, מחזור בן שבעה שירים העוסק במנהג של חתונות המופקות על ידי צה"ל ( גלעד מאירי ) . החטיבה המרכזית היא של שירה אניגמטית ממוקדת שפה, רובה מטאפיזית ונשגבת, הכוללת יצירות מורכבות מאת דוד ניאו בוחבוט, ספיר יונס, רות פוירשטיין, יונדב פרידמן ונועה שקרג'י . זה כנראה לא בכדי . פואטיקה זאת מייצגת באופן מוחשי את המגמות המרכזיות בגיליון, שהן בין השאר תגובת נגד לשירה סוציולוגית שטוחה ולחוסר הודאות הקיומי והפוליטי . זו מחאה שקטה, אשר מהדהדת בעוצמה את קרב המאסף של הלשון המדודה והמדויקת אל מול שפת הכוח . יחד עם זאת, זו שירה העומדת לעצמה ומעל לזמן, כי עניינה העמוק הוא שילוב בין אסתטיקה של שפה לרוחניות . זו שירה של שבירת כלים לשוניים המפרקת דוגמות פואטיות שחוקות כחלק מניסיון רחב לברוא עולמות חלופיים . היא פורצת מבעד לאופורטוניזם הפוליטי והספרותי שאיננו אלא שילוב של כזב ( פייק ) וכוחניות . כמיטב המסורת של ננופואטיקה יש בגיליון במה ליצירה הומוריסטית ואקספרימנטלית . לדוגמה, פרודיות איגיוניות משוכללות על אודות שירת ימי הביניים ולואיס קרול מאת נעמי רות ; שיר דאחקה מאת אהוד גרינברג ; משחקים טיפוגרפיים בשירים של פוירשטיין ושפירא ; חמשיר מקברי בנוסח חנוך לוין מאת ישראל ורמן ועוד . האקלקטיות של גיליון חופשי יוצרת תזזית צורנית בין שירה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא