|
|
עמוד:14
• 14 • ריטה דאב על סף הדלת המוזהבת פרולוג חַיָּב לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ יָפֶה שֶׁאֶפְשָׁר לְחַיֵּךְ אֵלָיו — קָצֶה עִנְבָּרִי כָּחֹל שֶׁל שָׁמַיִם נָמוֹג לְתוֹךְ הָעֶרֶב, תְּנוּדַת יָם יְרֻקָּה, פִּתְאוֹמִית . כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיטָה מַעְלָה, אֶרְאֶה בְּוַדַּאי עָנָן אוֹ כּוֹכָב בּוֹדֵד מִתְנַדְנֵד . הָאֱמֶת, שֶׁהָאֱמֶת הָלְכָה לְטַיֵּל — עָזְבָה אֶת כַּנָּהּ לְמִדְרַס יוֹנִים וְעוֹרְבִים, נָסָה עַל נַפְשָׁהּלַגְּבָעוֹת, לַשֶּׁקֶט שֶׁמֵּעֵבֶר לָעֵצִים וְלַנְּהָרוֹת . הִיא הָיְתָה אוֹמֶרֶת אֵלֶּה זְמַנִּים שֶׁל יְהִירוּת, לֹא מְשַׁנֶּה אֵיזֶה קַרְנָבָל מְרֻפָּט גּוֹדֵשׁ אֶת הָרְחוֹבוֹת אוֹאֵילוּנַחֲלָה שׁוֹמֶמֶת אוֹמַטַּע יְגוֹנוֹת מַכְתִּירִים עַצְמָם בִּילָלָה . הַמַּאֲמִין שׁוֹחֵט אֶת הַסַּפְקָן, הַחַמְדָן מוֹשֵׁחַשְׂפָתָיו בְּתֵרוּצִים וְהַצַּדִּיק חֲסַר רַחֲמִים ; הָרַחֲמָן מִשְׁתַּגֵּעַ . מאנגלית : כרמית רוזן
|
מקום לשירה
|