|
|
עמוד:13
• 13 • ריטה דאב לוח הזמנים של הטבע אַיְרִין אוֹמֶרֶת שֶׁהַגֹּבַהּ גּוֹרֵם לַוֶּסֶת שֶׁלִּי לְאַחֵר ; הַפַּעַם, בְּכָל אֹפֶן, הִיא חָמְקָה מִמֶּנִּי לְגַמְרֵי . אֵין לִי מַה לִּדְאֹג ( אֲנִי מֻסְדֶּרֶת רְפוּאִית ) אֲבָל לַעֲזָאזֵל, סָחַבְתִּי אֶת שְׁלשִׁים הַתַּחְבּוֹשׁוֹת הַהִיגְיֶנִיּוֹת הָאֵלֶּה כָּל הַדֶּרֶךְ מִקֵּלְן לְמֶקְסִיקוֹ, בְּצִפִּיָּה לְהַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַקָּזַת דָּם מֵטָאפוֹרִית בֵּין הַסְּמַרְטוּטִים הַשְּׂמֵחִים שֶׁל פֶסְטִיבַל אִינְטֶרְנַסְיוֹנָל דֶה-פּוֹאֶזִיָּה, וַאֲנִי אוֹסֶרֶת עַל גּוּפִי לָשִׂים עָלַי פַּס . לָקַחַת אֶת הַגְּלוּלָה זֶה כְּמוֹ לִסְמֹךְ עַל רֶשֶׁת בִּטָּחוֹן אֲבָל רֶגַע לִפְנֵי, לְהוֹרִיד בִּירָה — הַמְצָאָה שֶׁל גֶּבֶר לְטַשְׁטֵשׁ אוֹתָנוּ כָּךְ שֶׁלֹּא נוּכַל לוֹמַר לְאָן נוֹשֶׁבֶת הָרוּחַ . מאנגלית : כרמית רוזן
|
מקום לשירה
|