|
|
עמוד:4
• 4 • אבן שואבת ליוצרים מכל חלקיה של סוריה ומכל רחבי העולם הערבי, והתקיימה בהן זירה שוקקת של שירה, של יצירה ושל מוסדות תרבות והוצאות לאור שהיו מן החשובות והפעילות בעולם הערבי . לצד עיראק ולבנון, סוריה הייתה, במידה רבה, הלב הפועם של השירה הערבית המודרנית ולא פחות מכך גם מקלט בטוח למשוררים וליוצרים, בייחוד עיראקים, שנמלטו מאימת המשטר הרודני שהתבסס בארצם והפכו את סוריה, לפחות לזמן מה, למוקד פעילותם . אי אפשר לנתק את עברהּהמפואר של סוריה ממחשבות עוכרות-שלווה על ההוֹוה המחריד שלה במלחמת האזרחים הבלתי נגמרת, שמשתוללת במדינה כבר יותר מעשור ושגבתה מחיר דמים נורא של יותר מחצי מיליון הרוגים, מאות אלפי פצועים, כשישה מיליון עקורים ועוד כמספר הזה של פליטים שעזבו את סוריה בחיפוש אחר עתיד בטוח במקומות אחרים . הניגוד הטרגי, הכואב והמדכדך בין תפארת העבר לאלימות ולהרס של ההווה הוא תמה מרכזית בשירה המודרנית הסורית בת זמננו . האסוּפּה המוצגת בגיליון זה היא ניסיון לבחון את השירה מסוריה המודרנית במחצית השנייה של המאה ה- 20 ובשני העשורים האחרונים תוך שימת דגש מיוחד — אף אם לא בלעדי — על שנות המלחמה . האסוּפּה מכנסת 78 שירים מאת 17 משוררות ומשוררים, מרביתם גולים ומקצתם עודם חיים בסוריה ופועלים בה למרות המצב הקשה במדינה . האסוּפּה נותנת פנורמה ראשונה מסוגה בעברית של השירה המודרנית הנכתבת על-ידי משוררות ומשוררים מסוריה בימינו, על התמוֹת העולות בשירתם ועל הסוגיות המעסיקות אותם בחייהם ובכתיבתם . רוב מכריע של המשוררות והמשוררים שיצירותיהם מופיעות באסוּפּה זו מתורגמים לראשונה לעברית, ולכל הפחות מתורגמים לראשונה משפת המקור . יוצאים מכלל זה מספר משוררים ותיקים יותר כגון ניזאר קבּאני ומוחמד אלמארוט שכבר תורגמו בעבר, מי יותר מי פחות, ושחשבנו שחשוב יהיה להכליל מבחר משיריהם
|
מקום לשירה
|