|
|
עמוד:8
8 דבר העורכת ילקוט מורשת ואזכורים רבים לספר איוב ולדמותו של איוב ביצירה האומנותית, הפואטית, הדתית וההגותית מאז השואה . המחבר מבקש למקד מבט לארבעה יוצרים והוגים יהודים מגרמניה ולאופן פנייתם לעסוק באיוב . לדבריו, ההתייחסות המיוחדת בנושא אפשרה להם להתמודד — התמודדות דתית ואתית — עם משבר הזהות והקיום וגם להציע מציאת אמון ותקווה . ג‘ודי תידור באומל-שוורץ מביאה את הביוגרפיה של אנצו סרני . שאלת הנצחתו של סרני היא חלק מסוגיית ההנצחה של דמויות לאומיות במדינה מתפתחת . היא חוקרת מהו הדימוי של סרני בזיכרון הקולקטיבי הישראלי, מה נשכח ומה נזכר מתוך הביוגרפיה שלו ומדוע ; באילו דרכים הנציחו אותו ומדוע הוא, שהיה הצנחן המבוגר ביותר, בעל משפחה, הפעיל ביותר מבחינה תנועתית, קיבוצית ופוליטית ובעל עבר עשיר בפעילות ציונית, לא היה לסמל המבצע כולו . שלא כמו הצנחנים האחרים, שרובם נרצחו סמוך למועד תפיסתם, סרני שהה בשבי זמן רב, יותר מכל צנחן אחר, ויש עדויות לפעילותו בימי השבי . הוא השאיר אחריו עיזבון ספרותי עשיר, וגורמים רבים בעלי השפעה — המפלגה, הקיבוץ, ואף הקהילה היהודית ברומא — ביקשו להנציחו . אף על פי כן קיבל סרני מקום רק בשורה השנייה של גיבורי המבצע, ולא היה לסמלו . כאמור, בחלק העוסק בזיכרון השואה אנו מביאים ארבעה מאמרים : ניקולס דרייר בוחן במאמרו את הדינמיקה של זיכרון ההולודומור ( Holodomor ) , הרעב הגדול, ושל זיכרון מלחמת העולם השנייה והשואה בברית המועצות, ומאז התפרקותה — באוקראינה, את מאפייניהם של זיכרונות אלו ואת התפקיד שהם ממלאים במשבר הפוקד את אוקראינה מאז 2013 . מאז התפרקותה של ברית המועצות ניכרים חילוקי הדעות בין הפדרציה הרוסית ובין אוקראינה בנוגע למאפיינים הפוליטיים, החוקתיים, הטריטוריאליים, הדמוגרפיים, הלשוניים והתרבותיים של אוקראינה בכלל ושל מזרח אוקראינה בפרט, ובשלהי 2013 הם קיבלו צביון של סכסוך ואלימות . סכסוך זה נובע למעשה ממאבק של זהות בין שתי המדינות . משנפסלה האידאולוגיה המדינית העל-לאומית של הקומוניזם, אשר הקנתה משמעות למסגרת השלטונית, לעמים וללאומים הכלולים בה ולאזרח כפרט, פעלו רוסיה ואוקראינה כדי לבנות את עצמן מחדש כמדינות לאום . לצורך זה הן נזקקו לסיפֵּרים ( נרטיבים ) לאומיים חיוביים, למשהו ש“יש לזכור מן העבר“ ו“להמשיך“ ; היסטוריה זו נועדה לספק יעד וזהות לאומיים ולהעניק משמעות וכוח מלכד לקולקטיבים החברתיים של כל אחת מהן . לייקי גרוניק מתחקה במאמרה אחר אזכור השואה בשיח הציבורי-פוליטי בישראל, בהתייחס לכינון היחסים הדיפלומטים בין ישראל לגרמניה המערבית
|
|