|
|
עמוד:9
על גוני המשמעות של ״עדיין״ והפיכתו לסמן שיח 9 בלשנות עברית 78 : תשפ״ה מחקרים קודמים הראו שמשמעות מורכבת זו נתרמת על ידי שני רכיבים שונים : הטענה שהמצב מתקיים ״עכשיו״ היא התרומה העיקרית או המרכזית של המשפט ( כמו של אותו משפט בלי עדיין ) , בעוד הטענה על כך שאותו מצב התקיים עוד קודם לכן היא קדם הנחה, או טענת רקע ( גרינברג, 9002א : 33 ; צירקין-סדן 2019 : 98 ) . עדיין נוהג בכך כמו still ותוארי פועל מקבילים בשפות אחרות ( ראו קוניג, 1988 ; לובנר, 1989 ; מיכאליס, 1993 ; קריפקה, 2000 ; איפוליטו, 2007 ואחרים ) . תרומתו של עדיין , אם כן, היא במישור קדם ההנחות, או טענות הרקע של המשפט בלבד ( גרינברג, 9002א : 40 ) . הקטע הבא, מתוך שיחה בקורפוס מעמ״ד, מדגים את אופן התפרשותו של תואר הפועל באחת הסביבות הידועות לבחינת קיומן של טענות 2 רקע במבע : משפטי שאלה . ( 3 ) דוברת ג : רוני הייתה ( ה ) מורה ש- מחנכת של הדס || דוברת א : היא עדיין מלמדת בבית הספר \ דוברת ד : לא עדיין || ( 190_ CP714 _sp4 ) היא חזרה | היא לא לימדה ( אותנו ) || דוברת ג : היא הייתה בשנת שבתון || דוברת א שואלת אם המורה עדיין מלמדת בבית הספר . דוברת ד לא משיבה על השאלה, אלא אומרת ״לא עדיין״, ובכך מביעה התנגדות לשימוש במילה עדיין בסיטואציה שבה המורה לא לימדה באופן רציף בבית הספר משום שיצאה לשנת שבתון . הדוגמה ממחישה בצורה ברורה את היותה של טענת ההתמשכות טענת רקע . משפט השאלה מונע מהטענה המרכזית של המשפט להתפרש כטענה על העולם האמיתי ( איננו יודעים אם המורה מלמדת בבית הספר בהווה ) , אך אינו ״חוסם״ באופן דומה תוכן במעמד של קדם הנחה או טענת רקע ( היא לימדה בבית הספר באופן רציף ) . אבחנה חשובה הוסיפה גרינברג ( 9002א, 9002ב ) , בהראותה שחייב להתקיים קשר אנפורי בין ציון הזמן במשפטים עם עדיין ( וגם בעודו ) לבין ציון זמן אחר . בפרט, טוענת גרינברג ( 9002א ) , ״ [ . . . ] כאשר ציון הזמן של המשפט עם עדיין אינו יכול ׳למצוא׳ אזכור קודם של ציון זמן בשיח או בהקשר – המשפט לא תקין״ ( עמ׳ 36 ) . בתשובה לשאלה לשלומו של אחי הנמען, לא ניתן לומר שהוא ״עדיין היה מובטל״ ( ראו ( 4 ) א ) , אלא אם כן מציינים במפורש את הזמן שאליו מתייחס התיאור ( ראו ( 4 ) ב ) . משפט פשוט בעבר, ללא תואר הפועל, אינו דורש אזכור אנפורי . 2 הסימן \ בסוף יחידת אינטונציה מציין בקורפוס מעמ״ד פנייה ומשמש בדרך כלל לשאלה שאין בה מילת שאלה ( יזרעאל, תש״ע : 603 ) .
|
|