|
|
עמוד:8
8 עינת רובינשטיין בלשנות עברית 78 : תשפ״ה ( 2 ) א . השלג עוד נערם . ב . השלג עוד הפסיק להיערם . ( ׳בנוסף׳, לא ניגוד / ויתור ) ג . * עוד , צאו לשחק בשלג ! 2 . שלושה סוגי ״עדיין״ המחקר על אודות תואר הפועל עדיין בעברית בת ימינו החל בעבודתה של גרינברג ( 9002א ) . לאחרונה, תרמה צירקין-סדן ( 2019 ) דיון מעמיק בשאלת התפתחותו ההיסטורית . מחקרים אלה מתבססים על הספרות הענפה העוסקת בתוארי פועל מקבילים בשפות זרות, בראשן אנגלית ( still, already, yet ; ראו בין היתר קוניג, ,1977 ,1985 1988 ; קוניג וטראוגוט, 1982 ; מיכאליס, 1993 ; מיטווך, 1991 ; תומא, 2018 ; בק, 2020 ) וגרמנית ( noch ; ראו בין היתר הופלמן ורוהר, 1981 ; לובנר, 1989 ; מיטווך, 1993 ; 1 מתוך שלוש המשמעויות אומבך, 2009 ; קריפקה, 2000 ; תומא, 2018 ; בק, 2020 ) . שהודגמו ב- ( 1 ) , ספרות זו דנה בשתי המשמעויות הראשונות בלבד . דיוננו כאן על תואר הפועל העברי עשוי להאיר באור חדש חלק מן ההכללות הכלל-לשוניות בתחום . 1 . 2 . מצב מתמשך : משמעות אספקטואלית- טמפורלית עדיין הוא תואר פועל שמוכר בעברית מלשון חז״ל, החל מתקופת המשנה ( סגל, תרצ״ו : 157 ) . מקורותיו ההיסטוריים אינם ברורים דיים, משום שביטויים מקבילים קיימים בארמית ( ראו ערך אֱדַיִן במשמעות אז, then, at that time, CAL ; אבן-שושן, תשכ״ח : 1878 ) , בארמית בבלית יהודית ( במשמעות ‘still’ ; סוקולוף, 2002 : 844 ) ואף בעברית מקראית מאוחרת ( שני מופעים – עֲדֶֽנָה , עֲדֶן – במשמעות ׳עד עתה, עד הנה, hitherto ׳ בספר קהלת, פרק ד ; בן-יהודה, 1930 : 4342 ; קולר ובאומגרטנר, 2017 ) . משמעותו הבסיסית של עדיין העולה מן המילונים ומן המקורות לעיל היא משמעות אספקטואלית-טמפורלית שקשורה להתמשכותו של אירוע על ציר הזמן . הצירוף הפועלי עם עדיין מתאר אירוע מתגלגל או מצב מתמשך, שמתקיים החל מנקודת זמן בעבר ועד לנקודת ה״עכשיו״ של המשפט ( ה- reference time שלו ) . 1 משמעות נוספת של still ומקבילותיו היא המשמעות הסקלרית ( marginality ) , שבה אובייקט משויך לקצה של קטגוריה מסוימת . עדיין גם הוא מאפשר משמעות זו ( למשל, ״הבית שבקצה הרחוב עדיין שייך לשכונה שלנו, הגינה שמאחוריו כבר חלק משכונה אחרת״ ) . במחקר נדונו שתי גישות שונות לתופעה . אחת גורסת שמקורם של כלל השימושים במשמעות בסיסית אחת ויחידה של תואר הפועל, ולעומתה נדונה האפשרות שמדובר בכמה משמעויות שונות ( ראו במיוחד מיכאליס, 1993 ; בק, 2020 ) . לצורך הדיון כאן אתמקד במשמעויות המרכזיות – טמפורלית, מודלית, שיחית – ואשאיר את שאלת התגוונות המשמעות הנוספת למחקר עתידי .
|
|