|
|
עמוד:4
4 פרנק פולק 15 בצד הדיון הטקסטואלי והספרותי מצביעה בלהה על היבטיםבחלקו בלבד' . רעיוניים חשובים, באשר הברכות משקפות את אשר נגלה לבחירי ישראל בעניין רזי היכל הכבוד השמימי, תפקיד המלאכים בהיכל של מעלה, ורזי סדרי העולם . על פי תפיסה זו מתקיימים קשרים הרמוניים בין ממשלות השמים והארץ, ביחס האידאלי בין האל ובין ברואיו . מתוך כך שתהילת האל נאמרת 'בברכות ברוּאי השמים וברואי הארץ בזמניהן הקבועים' ניכרת ההרמוניה שביניהם בקבלת מלכות 16 הצגת הדברים בברכות הטקסיות מצביעה עלהאל בפמליה שלמעלה ועלי אדמות . ההשקפה שחוקי הברית משתלבים 'במערכת של חוקי האל לכל ממשלות ברואיו', השתלבות הבאה לידי ביטוי בסדר ההצגה הפותחת בתהילת האל בהיכל כבודו, והנמשכת בברכות מפי כיתות המלאכים, ובהצגת הממשלות המפעילות את דברי הטבע וההיסטוריה, ובעקבות אלה מחלקות ברואי הארץ המשמיעים אף הם ברכות לאל, 'וברכותיהם נאמרות בזמנים המיועדים להן ומשתלבות בהרמוניה הכללית של תהילת כל הבריאה' . בהצגת הדברים בטקס הברית מוצאת בלהה שאיפה ליצור 17 'הכרה דתית בחוק המשתלב נכונה בקיום סדרי הבריאה' . פסקה אחרונה זו מצביעה על קו מנחה בתפיסתה של בלהה : שאיפתה להצביע על מקומם ותפקידם של פרטים שונים בכתבי עדת היחד בתוך מערכת רעיונית מקיפה ושיטתית, ולא להיגרר אחרי אופיים המקוטע של מרבית הטקסטים לכדי קיטוע התפיסות המובעות בהם . לגישה הוליסטית מבורכת זו נתנה ביטוי בהקדמה 18 במבוא לספר זה מצביעה בלההלאסופת מאמריה, 'הגות ומעשה במגילות קומראן' . על 'השיטה הפילוסופית הדטרמיניסטית בדבר מהלכים גזורים מראש המאפשרים לחזות לפי סדירותם את העתיד הצפוי' ; 'התבוננות הגותית בהיסטוריה לשלביה התקופתיים . . . מוכיחה לפי דרכה שיש חוקיות קבועה גם במהלכיה של ההיסטוריה האנושית, ולאורה אפשר לצפות את העתיד' ( שם, עמ' 10 — 11 ) . היבט אחר של דטרמיניזם זה מוצאת בלהה ב'קביעות בזמנים הנדרשים בתורה לקיום מצוות השבת והחגים, לפי גזרה קדומה של לוח שנה בן 364 ימים, שבו דגל הזרם ההגותי שעדת היחד נמנתה עמו' ( שם, עמ' 11 ) . בתפיסה זו משתלבות הן פעולות הפולחן למיניהן הן השירה הפולחנית . על פי גישה זו אל כתבי היחד ואל הספרות האפוקליפטית של התקופה בכלל מצטרפות זו לזו הראייה הקוסמולוגית ההיסטורית, התפיסה הפולחנית והביטוי הפיוטי, ויוצרות מבנה חובק עולם המקיף הגות קוסמית-היסטורית בצד המעשה הפולחני . בתוך מסגרת זו היטיבה בלהה לראות גם את האדם היחיד . במיטב המסורת של יעקב ליכט, שמעבר לדיון הטקסטואלי תמיד ביקש להציג את האדם שמאחורי 15 . עיינו Q' 4 ברכות ( 290 – Q286 4 ) ' ( לעיל הערה קודמת ) , עמ' 237 — 251 . 16 . שם, עמ' 252 . 17 . שם, עמ' 253 . 18 . ב' ניצן, הגות ומעשה במגילות קומראן : תאולוגיה, חכמה, חוק ופרשנות המקרא — אסופת מאמרים, ירושלים תשע"ד . [ 4 [
|
|