|
|
עמוד:2
2 פרנק פולק 4 3 ולמקומה של התקבולת ברטוריקה של הפרוזה השקולה . שבין הפשרים השונים, השיקול העדין בדבר זהות 'הכתיאים', שאותם מזהה המחברת עם הרומאים, והכוהן 5 הרשע, המזוהה אצלה עם אלכסנדר ינאי, מגלה את השיטתיות של ההיסטוריונית . רגישותה הספרותית והדתית של בלהה באה לידי ביטוי מובהק במאמר שפרסמה בסמוך להוצאת פירושה זה, ואשר בו הצביעה על אופיין המיוחד של שתי מגילות של שיר שבח, 511 – QShir a ( 4 Q510 4 ו- QShir b 4 ) . בטקסט זה גילתה המחברת קִרבה למאגיה, באשר הדובר — הוא 'המשכיל' — נאבק ברוחות הרעים המהלכים בעולם בעידן שלטון הרִִשעה ורשות החושך והמאיימים להדיח את בני האור מדרך הישר, באמצעות מילים הבאות 'לבהל ולפחד' את הפוגעים . אם זה הצד הקרוב למאגיה, ובייחוד למאגיה היהודית, הרי ששיר השבח שונה מהטקסטים המאגיים בכך שאינו תוקף את השדים, אלא מבקש להשיג את ההגנה דרך שבחי האל אשר קבע את סדרי היקום, הועיד את העידנים, וישפוט את רוחות הרשע במשפט אחרית הימים . הצד השווה בין גישה זו ובין המאגיה במובן השגור הוא עוצמת המילה, ואילו ההבדל הוא מעמדה של המילה, שכוחה אינו נובע מסגולות הנוסחה המאגית, אלא מעוצמתו של האל שהמשכיל מרבה בשבחיו . בזכות ראייה זו נתאפשר לבלהה להעמיד שיר שבח מיוחד זה ברצף תולדות עם ישראל, בין המסורת המקראית שהוא שואב ממנה, לפחות מבחינת העיצוב ואוצר המילים, ובין הספרות המאגית היהודית בתקופת התלמוד, הגאונים וימי הביניים . את הראייה ההיסטורית הזאת העמיקה המחברת בחיבורים נוספים, ובייחוד בספרה הגדול, 'תפילת קומראן ושירתה' ( תשנ"ז ) , פיתוח ועיבוד של עבודת הדוקטור, אף היא בהנחיית פרופסור יעקב ליכט, שעניינה : 'התפילה 6 והשירה הדתית מקומראן בזיקתן למקרא' . בספר עשיר זה מציגה בלהה כר רחב-ממדים של סוגי התפילה והשירה הליטורגית השונים במגילות מדבר יהודה, שאת מעמדם הפולחני היא קובעת — למרות אופיים המקוטע של מרבית הטקסטים — על פי רמזים לטקסיות ולמועדים קבועים, עריכתם 7 כך היא סוקרת את הסוגים השונים מתפילות בסדרות מקיפות ובדפוסים שגורים . הקבע והתחינות הקבועות, דרך ברכות וקללות טקסיות, שירה המנונית ושירה אסכטולוגית, אל שיר שבח הקרוב למאגיה ושירת עולת השבת בעלת האופי המיוחד, ועד השוואת חיבורי התפילה עם מגילת ההודיות . והרי ההודיות אינן מצטיינות רק 8 בדפוסי פתיחה קבועים אלא גם באופיין האישי, באשר דובר המזמור מדבר בשמו, 3 . שם, עמ' 54 — 58 . 4 . שם, עמ' 91 — 102 . 5 . שם, עמ' 125 — 128 , 132 — 136 . 6 . עיינו ב' ניצן, תפילת קומראן ושירתה, ירושלים ותל-אביב תשנ"ז . ספר זה אף יצא בתרגום אנגלי : B . Nitzan, Qumran Prayer and Religious Poetry ( STDJ 12 ) , trans . J . Chipman, Leiden 1994 7 . עיינו שם, עמ' 13 — 16 . 8 . שם, עמ' 242 — 244 . [ 2 [
|
|