עם הספר

עמוד:ח

ח עם הספר השייך למודוס שכתוב המקרא, שהיה נפוץ מאוד בספרות הבית השני . התופעות נבחנות מתוך בחינה מדוקדקת של פרשה מקראית הנרמזת ומתפרשת גם בספר ברית דמשק . המחקר פורש את נקודות הדמיון והשוני בגישה הכללית, בהבנה הפרטנית ובעיבוד של כל פרט מפרטי המקראות בכל אחד מן המקורות המשכתבים . הממד של שכתוב המקרא שב ועולה — אך הפעם מנקודת מבט הלכתית — ממחקרו של יורם ארדר, הבוחן מחדש פרשה מספר היובלים לאור פירוש קראי קדום במאמר 'הייבום בספר היובלים מא לאור פרשנותו של בנימין אלנהאונדי לסיפור יהודה ותמר ( בראשית לח ) ' . הסיפור המקראי על יחסיהם הנפתלים של יהודה ותמר, הזוג הניצב בראשית שושלת היוחסין של בית דוד, עורר קשיים פרשניים מורכבים בעיני קוראים מאוחרים יותר . ההשוואה בין שכתוב הסיפור בספר היובלים לפירושו במקור מימי הביניים מזהה זיקות מפתיעות ביניהם ומאירה כל אחד מן המקורות באור חדש . במדור 'לשון, מינוח ונוסח' כונסו שלושה מאמרים הדנים בפרטי לשונם ונוסחם של חיבורים שונים מימי הבית השני . אלישע קימרון וחנן אריאל שואלים 'למה אין מִצְרִים בתנ"ך ? ', ותשובתם כרוכה בביאור של סעיף מדקדוק העברית של ימי הבית השני כפי שהוא עולה ממקורות מגוונים, ובהבנת דרכם של מסרנים קדומים למזג בין השפה השגורה על פיהם ובין לשון הספרות שמסרו . דבורה דימנט מקדישה את מאמרה '"בדרך לבו" ( ברית דמשק א 11 ) : מושג קבוע בכתבי עדת היחד' לבירור מפורט של התגבשותו הסגנונית ומשמעותו הרעיונית של מטבע לשון המתגלה בשינויי תצורה ושימוש בכתבים הכיתתיים שבמגילות קומראן ובספרות הקרובה להן . היא מראה כיצד רכיבי הביטוי נשאבו מן המקרא, וכיצד הביטוי השלם מבטא בעת ובעונה אחת פרשנות מגמתית למקראות ותפיסת עולם מובהקת העומדת לעצמה על רקע העולם הרוחני של ימי הבית השני . במאמר 'תרומת מגילות מדבר יהודה לשחזור המצע העברי של ספר מקבים א' מציע נתן עברון שחזור של הנוסח המקורי המשוער של כתובים מתוך ספר מקבים א, שנשמר בתרגום יווני הכלול בתרגום השבעים, על יסוד השוואה מדויקת בין שימושי לשון — שאינם מתפרשים מתוך היוונית — לניסוחים מקבילים בלשונן של מגילות מדבר יהודה . מחקרו מדגים כיצד ניתוח פילולוגי של התרגומים העתיקים ניזון מן העיון בחיבורים המקוריים שנתגלו בין המגילות ואף מזין בתורו את הבנת הטקסטים העבריים . במדור 'ביקורת ספרים' נסקרים שני פרסומים חדשים בחקר ספרותה ולשונה של תקופת הבית השני . עתר לבנה דנה בפירושו המונומנטלי של ג'יימס ונדרקם לספר היובלים — פירוש שהוא בגדר סיכום ממצה של מצב המחקר בן זמננו בחיבור זה, שרבה חשיבותו להבנת כל היבטיה של ספרות הבית השני . נועם מזרחי מציג מחקר בלשני — תחביר מקיף של לשון המגילות מאת טקמיצו מוראוקה, המאיר את כלליה ודקויותיה של העברית הניבטת מן הממצאים הכתובים ממדבר יהודה . עם פרסום הכרך, חובה נעימה היא להודות לכל מי שתרמו להפקתו . בראש ובראשונה יאתה התודה למחברות ולמחברים המביאים את פירות מחקריהם בפני קוראי שפת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא