|
|
עמוד:7
עיוני סמנטיקה ופירוש בדימויי החטא במגילות 7 17 שה'מתמוטט' בחכמת בן סירא הוא תואר לאדם רשע, ומשמעו 'סוטה מדרך הישר', והצעתו הולמת את לשון הפסוק . אם כן, מסתבר שמשמע המשפט 'ומתמוטט כמסער אוני' — היינו שהרשע הנוטה 18 כאמור, נראה שלא צדקו החוקרים שפירשומדרך הישר הוא כאנייה המיטלטלת בים . את צורת הבינוני מתמוטט שבפסוק במשמע מוחשי . אך הטעות שלהם מלמדת על החידוש שיש בהטענת השורש מו"ט במשמע הרוחני והמוסרי של רשעות . * * * לאחר העיון בלשון המקרא ובלשון בן סירא, נשוב לעיין בלשון המגילות . במגילות 19 אחת הלא מקראיות ושלא בציטוטי פסוקים, השורש מו"ט מופיע עשר פעמים . בצורת המקור של בניין קל, חמש בצורת העתיד העשויה להתאים הן לבניין קל הן לבניין נפעל, שלוש פעמים בבניין התפולל, ופעם אחת מופיע התואר 'מוטטי 20 שׁוֹבָב ותוֹלָל . ראוי לציין שבמגילת ישעיהורגל', השקול אולי במשקל עוֹלָל, הגדולה מצאנו את צורת הכלאיים 'והגבעות תתמוטינה' ( מגילת ישעיהו מה 8 ) העומדת כנגד 'וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה' ( ישעיה נד 10 ) שבנוסח המקרא, וכנגד 'והגבעות תתמוטטנה' שבמגילת דברי התנחומים ( 12 11 – 8 Q176 4 ) . המעבר מבניין קל לבניין 21 ואף בלשון חכמים השורש מו"ט ניטה התפולל מוכר מפעלים נוספים בקומראן, 22 בבניין התפולל . מה משמעו של השורש מו"ט במגילות ? עתים שהשורש מו"ט מציין משמע מוחשי . כך נאמר בשירי מגילות תהלים : 17 . ראה ברין, עיונים, עמ' 29 . 18 . אשר ליחס שבין שני חלקי הפסוק בבן סירא, אפשר לתהות מה בין שונא תורה שלעולם יישאר שוגה באיוולתו ולא יחכם ובין הסר מן הדרך הטובה שייטלטל בסערה . ייתכן שבאוזני בן סירא הדהדו דבריו של משורר תהילים ( קז 32— 27 ) : 'יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים . הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה . וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו . יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג . יָחוֹגּוּוְיָנוּעוּכַּשִּׁכּוֹר וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע' . אם אמנם נשען בן סירא על המזמור הזה, יש משנה הוראה בצלע השנייה בתקבולת — המתמוטט מדרך הישר, לא רק רגליו תתמוטטנה ותיכשלנה אלא גם חכמתו תיטרף ותתבלע . עיון נרחב בדימוי שבתהלים ובסמנטיקה של פעלי הסיבוב והטלטול לציון אבדן הדעת הציע משה בר-אשר, קטע מגילה, עמ' 951— 166 . 19 . היקרות המופיעה בשני עותקים של אותה המגילה נמנית כהיקרות אחת . 20 . כפי שהעיר קימרון, החיבורים, ב, עמ' 351 . תן דעתך על מגוון צורות הבינוני של השורש העלול עו"ל בלשון המקרא : עוּל, * עָל ( עָלוֹת ) , עוֹלָל, עוֹלֵל, עֲוִיל, ומוספת עליהן בלשון המגילות הצורה עילול . 21 . על המעבר מבניין קל לבניין התפולל ראה באדן, התפעל ונפעל . 22 . כגון 'כשעמד הק' ועמד וא' . "אנכי ייי אל'יך" . היו ההרים מתרעשין והגבעות מ ת מ ו ט ט ו ת ' ( מכילתא דר"י, בחודש, פרשה ה ) . ] 5 [
|
|