מתמוטטים, כושלים, נידחים ושבויים: עיוני סמנטיקה ופירוש בדימויי החטא במגילות

עמוד:5

עיוני סמנטיקה ופירוש בדימויי החטא במגילות 5 10 שלא יידונו כאן . במאמר זה יידון היסוד 9 ו'נמהר' בעצמו ) , וכן בכינויים 'נעזב' השני, הסמנטי — המעתק מן המצוי והמוחש אל המופשט והרוחני . פעלים מן השורש מו"ט מופיעים במקרא 40 פעם . שתי ההיקרויות בתורה בבניין קל . בנביאים ובכתובים השורש ניטה בבניין קל 13 פעמים, ומתוכן פעמיים בצורת העתיד ו- 9 פעמים בצורות המקור, העבר והבינוני . בבניין נפעל השורש ניטה 22 פעם — 21 מהן בצורת העתיד, שהכתיב חסר הניקוד שלה יכול להתפרש גם כבניין 11 ופעם אחת בצורת העבר . כן נמצאות שתי היקרויות בבניין הפעיל ואחת קל, 12 בבניין התפולל . כמעט בכל ההיקרויות מדובר בתיאור מציאות של התנודדות ומעידה במישור הארצי, כגון בתיאור הפורענות בשירת האזינו : 'לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם' ( דברים לב 35 ) . אך מצאנו פעם אחת שבה נראה לפי ההקשר במזמור שיש לשורש מו"ט המשמע הרוחני של סטייה מדרך הישר : 'תָּמֹ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָבַּל נָמוֹטּוּ 13 פְעָמָי' ( תהלים יז 5 ) . 9 . כינוי לרשעים ( כגון בהודיות יא 29 ) ; ראה ילון, דברי לשון, עמ' 29— 93 . אפשר שמשמעו הוא 'העוזב את דרך הישר ועל כן האל עוזב אותו' . 10 . כינוי חיובי, כגון 'נמהרי צדק' ( הודיות ח 12— 22 ; והשווה ישעיה טז 5 ) . אפשר שלעתים משמעו 'חש לפקודת האל ולבבו נבהל ונפחד' . כגון בצירוף בשירי עולת השבת 'נמהרי רצונו' ( Q403 4 i 20 1 ) ; השווה אל ' ימהרו מקול הׄכבוׄ [ ד ] ' ( 4 18 Q405 4 ) בחיבור זה . 11 . וכבר ציין גינזברג ( מבעד למסורת, עמ' 802— 216 ) כי בספרים המאוחרים במקרא בניין נפעל מחליף את בניין קל בפעלים שהוראתם חוזרת, וכי הצורות העתיקות בבניין קל נדחקו במסורת הקריאה של ימי הבית השני ובמסורת הניקוד הטברנית במקום שהכתיב אפשר זאת . כאמור להלן, צורת הבינוני 'נמוט' מתועדת בשלושה מקומות שונים זה מזה בספר בן סירא, והיא עשויה להעיד על זמן התהוותה של מסורת הקריאה בבניין נפעל במקום בבניין קל . 12 . ישעיה כד 19 : 'רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ' . מסתבר שהצורך הספרותי לחזק את הפעולה הוא הסיבה לשימוש בבניין התפעל . השווה שם כט 9 'הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּהִשְׁתַּעַשְׁעוּוָשֹׁעוּ' ( 'הִתְמַהְמְהוּ' לשון תימהון ולא לשון עיכוב, ו'הִשְׁתַּעַשְׁעוּ' לשון שעיית עיניים מראות ולא לשון עינוג ) . 13 . המשמע המוסרי של הפועל 'ימוטו' עולה מהקשר שני הפסוקים הקודמים לו ( 3— 4 ) : 'בָּחַנְתָּלִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי . לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ' . נראה שפרפרזה של הפסוקים האלה יש במגילת ברכי נפשי ( 8 – 7 Q436 1 a + bi 4 ) : ' ותשׄםׄ פי כחרב חדה ולשוני פתחתה לדברי קודש ( ) ותשם [ להמה דלתים ו ] מוסר בל יהגו בפעולות אדם בשחת שפׄתיו ' ( קימרון, החיבורים, ב, עמ' 40 ) . שמא פירש 'זמותי' לשון חסימה וקשירה כבשורש זמ"ם בארמית, ואולי גרס מעין 'בדבר שפתים' ; ואכמ"ל . מכל מקום ברור שמחבר המגילה הבין שהפסוקים במזמור הזה עוסקים בהצלה מן החטא . וראה מדרש תהלים על אתר ( פסקה ז, לפי מאגרים ) : '"בחנת לבי פקדת לילה" . לפי שאמר דוד . "בחניני י"י ונסיני" . א' לו הקב"ה . אין את יכול לעמוד . א' לו . יכול אני לעמוד . לא עשה מעט עד שבחנו הקב"ה . ולא עמד . בא לימוט והתחיל צוח . אמ' "תמוך אשוריי במעגלתיך" ו"בל נמטו פעמי" . א' לו . ולא אמרתי לך שאין את יכול לעמוד . לפיכך הוא או' . "אני קראתיך כי תעניני אל"' . פרופ' מנחם קיסטר העיר לי על דברי קהלת רבה ( פרשה ז, טו, א, לפי מאגרים ) : 'שאלו את שמואל הקטן . מהו דכת' "יש צדיק אובד בצדקו" . אמ' להם . גלוי וידוע לפני מי שאמ' והיה העולם שצדיק ] 3 [

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא