מבוא

עמוד:11

11 מבוא אליעזר בן- יהודה אימץ קו דומה, וראה בהשכלת ברלין גורם שהעמיד בסכנה את המשכיות העם היהודי . ברשימה שהוא פרסם בראשית העשור השמיני של המאה ה- 19 טען כך : מפעלי משכילי- ברלין הרעו לעם רעה רבה, במשפטם כי לא עם אנחנו ; הרבו הרעו לנו מכל צוררי העברים עד היום . את רגש הלאומי גרשו מלבות העברים הנשבעים לדגלם, וישימו איבה בין העברים יושבי הארצות השונות וישימו לאַל תקו [ ו ] ת הגאולה [ . . . ] ועל כן לא יוסיפו בני דור החדש לדעת שפת עברית, ועל כן לא ידעוה גם רבניהם, וכי מה להם, הלא- עברים, ולשפת עברית ! אלה תולדות מעשי משכילי- ברלין וזה פרי השכלתם גם בארצות אחרות . ממזרח וממערב, מצפון וּמִיָּם מכל ארצות פזורי עמנו אשר ההשכלה הברלינית שלחה שם קרניה ( לשון משכילינו ) קול בוכים תשמענה אזנינו, קול אוהבי עמם הנאנחים והנאנקים על רגש הלא [ ו ] ם כי פג מלבות בני נעורינו, על שפת עֵבר כי לא ידעוה, על בני דור החדש כי יתחתנו בעמים אחרים ועל צאצאיהם כי לא ידעו כי מהעברים מוצאם ( בן- יהודה ,1941 59 ) . בן- יהודה קשר, אם כן, גם הוא בין אובדן העברית להתכחשות לזהות היהודית, וגולל את האשמה להתדרדרותו של העם היהודי על שִכמה של השכלת ברלין וגרמניה . גם דבריו של חיים נחמן ביאליק בנאומו “אומה ולשון“, שנשא בתרע“ז ( 1917 / 1918 ) במוסקבה בפני “חובבי שפת עבר“, קושרים בין ידיעת העברית לשימור צביונו של העם היהודי . ביאליק ביקר בחריפות את מי שהרחיקו את היהודים מן העברית : בצאתנו בגולה וִתרנו על הכל, וִתרנו על הארץ, וִתרנו על המקדש — אבל לא וִתרנו על הלשון [ . . . ] הלשון נעשתה, איפוא, שומרת- חנם של כל הקנינים הלאומיים . [ . . . ] מפני זה הייתי חולק את האומה לא לפי המפלגות הדתיות והפוליטיות, אלא על פי מדת רחוקן וקרבתן אל הלשון העברית . יש יהודים “מקוריים“ הקשורים לקרקע נשמתה של האומה, ויש יהודים “מתורגמים“, החיים את חייהם לא בשפתם הם, אלא בשפות נכריות . [ . . . ] “ארור האיש שילמד את בנו יו [ ו ] נית“ ו“ארור מי שיגדל חזירים בארץ- ישראל“ 5 — מפני מה באו שני אלה סמוכין ? מי שעושה שפת נכרים שפת הנפש לבנו — סופו של בן בנו לגדל חזירים . . . [ . . . ] סכנת ההסתגלות לשפות אחרות התחילה אצלנו לפני מאה וחמשים שנה [ . . . ] מזמנו של בן- מנחם ואילך התחילה ההסתגלות מקבלת צורה של שיטה, בגלל הצמאון הגדול לשווי- זכויות . רוצים היו הסופרים להראות לעולם את ערכם האנושי — וכה התחילה הסכנה הגדולה . האומה הישראלית נתפרדה על ידי הלשונות האלה לכמה וכמה אומות ( ביאליק [ תרע“ז ] תרצ“ה, טו - יז ) . 5 לפי סוטה מט ע“ב : “ארור אדם שיגדל חזירים וארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית“ ; ובעקבות משנה, סוטה ט, יד : “ושלא ילמד אדם את בנו יו [ ו ] נית“ .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא