|
|
עמוד:14
מוסבר ת, וזו בוודאי אינה השפעה מבוטלת במחקרים חברתיים או כלכליים . המחקר מוכיח בצורה משכנעת למדי שאנו ניצבים מול גורם שיש לקחתו בחשבון בחישובי המדיניות הקיבוצית והתנועתית . גורם ההכנסה ליום עבודה תפס מקום חשוב מאוד כהסבר ליעילות בין המשתנים שבדקנו, אם כי חופף במידה רבה את מדדי הגודל . ירידה עקבית בחלקה של החקלאות עם העלייה בגודל הקיבוץ, הינה תופעה ידועה בדרך כלל, אבל התופעה המעניינת, שאינה ידועה לרוב, היא שיש קשר חיובי בין גודל לבין גודל החקלאות; זאת אומרת, תעש"ה אינה גדלה על חשבון החקלאות, כי אם בנוסף לה . ולבסוף, נמצא קשר חשוב לא פחות, אשר ההיגיון מחייבו אד רבו ספקות לגבי קיומו : לא רק שיש קשר חיובי ביו הוו "צור לבין תפוקה, אלא נמצא גם קשר חיובי בין הוו ליום עבודה, לבין הכנסה לעובד ויעילות . ב ן הון ל ום כמובן, ממצאים אלה אינם חלים על כל יחידה ויחידה ואינם מנבאים את הרווחיות או את היעילות של קיבוץ מסוים בעתיד, בהתחשב בהתנהגות נתונה; אלה ממצאים כוללניים בתקופה נתונה, בעלי פיזור רחב פחות או יותר, ובגבולות גודל ויעילות הקיימים היום . משמעותם של הממצאים בהיותם מובהקים מבחינה סטטיסטית, ובהיותם מוכחים הן עבור קיבוצי התקיים ב ,1987 והן ב ,1988 ושוב עבור קיבוצי הקיבוץ הארצי ב 1987 משמעותם הינה שהתופעות המועלות כאן קיימות מעל לכל ספק במציאות, ומשפיעות על המציאות בעוצמה מסוימת, ליד, בנוסף או כנגד, גורמים אחרים . ממצאים אלה מהווים חומר למחשבה לקובעי המדיניות ולנו החוקרים, מציבים שאלות חדשות, הן לגבי כיוון הסיבתיות והמשתנים המתווכים, והן לגבי הקשר בין המשתנים הכלכליים לבין התופעות החברתיות . 14
|
|