|
|
עמוד:12
הטיב ^ יאל;ח ? לכיח "יייי 1 הגייל היצי < התנהל מאז הי ? מת הק < בוץ, כחלק מהתגבשות הווייתו . השיקולים היו איזאולוגייםחברת"ם בעיקרם, אך המציאות טישטשה בי "ג 2נית ,השינ < ם מפע 0 לפעם בחני החיקי < ם את שאלת הגודל הכלכלית או החברתית, ובמידה מסוימת גם על ידי החלטות הכלכלית * , "י בפיעל נקבעי העיביית על 'יי בהצלחה תנועתיות לגבי גרעיני השלמה . היכטות ניתוחים כלכליים של יתרון הגודל בקיבוצים נערכו על ידי ברקא' ועל ידי קנובסק', על סמך נתונ,ם מצרפ < ים של השישי ם; מסקנותיהם לגבי התקופה ההיא מגלות יתרון ש ל ? לגודל . ) ברקאי, 0891; 1979 Kanovsky, 1966 ; Barkai, ( V"1 ^ ימב באי לשאלת הגודל בעלזבית ניתוח הבעיות שנוצרו בקיבוצים, עקב חיפוש אלטרנטיבות לקוטן היישוב על < 7 < פעילות אזורית . ) בראון וניב, 1988 ( במחקרה "ל ^ עשה ביד טבנקין, מתבססים על ^ נחה, שלגודל ^ ש יתרון כלכלי וחסרון חברתיערכי . הנחה זו הינה מקובלת בדרך כלל במחקרה קואופרציה . הגודל מטשטש את ההזדהות של הפרט עם הכלל, מגביר את קצב יצירת הביורוקרטיה, מקשה על השתתפות הכלל בתהליכי קבלת החלטות וכדי . מ ר"צד השני גודל מגביר את יכולת ההתמודדות הכלכלית מול גורמים ^ י ^ ^ יכילת י ^ ™ בשיק' מגייל "" המנהלים, מוסיף מקורות למחקר ופיתוח, ועוד . ) Bergmann, רמלר ^ ם אם זאת, יש להוסיף מספר ס"גים להנחות אלה . החשובים בגבינו, חינם : א . במצבים של שינויים מהירים בסביבה הכלכלית ? 79ג 1תיג"ק£נגם יתייו בכישי התגיבה ) ; 1980 Bergmann, e > ( Dorner and Kanel, ly'' ב . נראה שקיימת מגבלת גודל ליתרון הנייל ) 1973 Wong 1977 ; Don, ( עבודתנו מנסה להתמודד עם השאלות שמעוררות הכללות אלו : האם גם בתקופתנו נשמר היתרון לגודל בין הקיבוצים * ' או שמא, השינויים המהירים בסביבה הכלכלית הפכו את הגוד ^ 12
|
|