|
|
עמוד:11
במציאות ההבדלים הם לא כל כך חדים : גם הקואופרטיב ההונגרי מספק לעובדיו ארוחות במחיר סמלי, משתתף בחינוך, מקיים פעולות תרבות וספורט, דואג במידה מסוימת לפנסיונרים, ועוד . בשני המקרים החברות הינה אישית ולא משפחתית; ובשני המקומות המנהל והוועד המרכזי נבחרים פורמלית על ידי כלל החברים ) או נציגיהם ( באספה כללית . במציאות, הדמוקרטיה ומעורבות החברים ממשיות יותר בקיבוץ . בשתי הארצות, לארגון עצמאות פורמלית, כאשר ערכה האמיתי של עצמאות זו, נמדד על פי כוחו הפוליטי או הכלכלי לממש אותה . יש אכן, אספקטים מקבילים המאפשרים להשוות בין שתי שיטות הקואופרציה, בתחום היחסים בין גודל לבין יעילות כלכלית . עם זאת צריך להיות ער למגבלות של השוואה זאת : הקואופרטיבים ההונגריים ה"קטנים" אינם כל כך קטנים ) יחסית לקיבוצים ( ואינם כל כך קואופרטיביים במובן המקובל של התחברות רצוניתחופשית של חבריהם . זאת בנוסף לעובדה שבתקופה הנסקרת בעבודה זו, הקואופרטיבים בוודאי לא פעלו בתנאים של כלכלת שוק, כמו הקיבוץ . לגבי נתוני הקיבוצים עלינו לקחת בחשבון שהשנים 7891 1988 היו שנות משבר קשה עבור רוב הקיבוצים; לכן גם נתוני הרווחיות בשנים אלו הם יוצאי דופן . דווקא ההתנהגות של הקיבוצים, בתחום הכלכלי, בתקופה זאת של מצב דינמי מאוד בסביבתם, מהווה נושא חשוב למחקר ) תק"ם, 1989 ( . מסיבות שונות בשתי הארצות, הקואופרציה מחפשת כיום שיטות התארגנות חדשות, העשויות להגביר את היעילות ואת שביעות רצון החברים . עבודתי משתלבת במאמץ לתרום ולו במעט להבנת הגורמים המשפיעים על יעילות הקיבוץ והקואופרטיב . גורם הגודל מעסיק את החוקרים בשתי הארצות זה מכבר . בהונגריה, החלטות הדרג הפוליטי גרמו לאיחורים ולפילוגים של קואופרטיבים; מחקר קודם שנערך במכון ההונגרי, אך לא פורסם, הראה בבירור שההחלטות על גודל היחידות היו קשורות בשיקולים פוליטיים יותר מאשר בסיבות כלכליות . ) ראה : 1973 Schopflin, 1981 ; Robinson, ( 11
|
|