|
|
עמוד:13
מלבנון בשאלה | 13 את ההתרחשויות היום יומיות לצד ההתרחשויות הפנימיות של אדם שהוא מפקד בתקופה קשה והוא ישראלי חושב . מחד, הוא ביטוי מובהק של נוף מולדתו, בן כפר גלעדי ש'הוסלל' על ידי הביוגרפיה המשפחתית והקיבוצית למסלול פיקוד בצנחנים . מאידך, אדם שלמרות היותו ב'מסלול המיועד' הוא ערני הן לסביבה והן לתהליכים פנימיים של עצמו . התוצאה היא מורכבות שכמוה איננו מוצאים בספרים על מנהיגות צבאית . שאלתי את עצמי לא פעם וישאל את עצמו הקורא, כמה אנשים שהוא מכיר שינו את דעתם בנושאים מרכזיים כמו עמדה פוליטית או בסוגיות של זהות עצמית . אני מניח שהמסקנה תהיה דומה : מעט מאוד אנשים ( אם בכלל ) . מרבית האנשים, לפעמים אף באופן בלתי מודע, מחזקים את עמדתם האפריורית באמצעות בחירה סלקטיבית של תכנים מתוך ערוצי המידע ( ערוצי טלוויזיה, הסכתים, עיתונים, בלוגים ) ונאחזים בפרשנות המתעלמת מטיעונים סותרים . זו לא רק קביעה אישית : יש על כך מחקרים רבים הנכללים תחת הכותרת ״הטיית האישוש״ ( confirmation bias ) . כשלעצמי, מצאתי שהאנשים ה'יותר מעניינים' שפגשתי ( והם מעטים ) היו כאלה ששינו את עמדתם . מצאתי אותם מעניינים ויוצאי דופן לא בגלל כיוון השינוי אלא מסיבות אלו : 1 . עצם הנכונות, החקרנות והאומץ ( כן, אומץ ) הנדרשים לאדם לבחון את עצמו ולא לשקוע ב'מתווה אוטומטי' . 2 . היכולת להגיע למסקנות שונות מאלה שהיו לפני החקירה והחשיבה הביקורתית . 3 . הנכונות לתת לחשיבה ולמסקנות חדשות ביטוי פומבי . יפתח גיא מייצג בספרו את כל המרכיבים הללו, ולכן הספר אינו ספר קונוונציונלי על מנהיגות קרבית . זה ספר שלצד התיאור הסיפורי של מצבי פיקוד ייחודיים, מרתקים ומלמדים, יש בו ביטויים של חשיבה עצמאית וביקורתית וביטוי יוצא דופן של אומץ צבאי לצד אומץ אזרחי — צירוף נדיר . בימים שבהם ערוצי התקשורת הדיגיטליים נמצאים בקדמת
|
|