|
|
עמוד:14
14 ןלש ראאוח : אם יא את נתא ל םת הביא אותו לשיבוש הדמוקרטיה על-ידו . בכך פתח לאחרים את הדרך לעשות זאת בעתיד לצורכיהם שלהם . את הנזק אנו רואים כיום . שילמתי מחירים יקרים בעקבות ניסיונותיי, כראש לשכת עורכי הדין, לשכנע את הציבור הרחב כי הכח אשר הנחיל השופט ברק למערכת המשפט שלא כדין משבש את המבנה הדמוקרטי ויפגע בסופו של דבר גם במערכת המשפט עצמה . מערכת המשפט ורשויות האכיפה הפעילו את כוחותיהן נגדי במטרה להביא לסיום תפקידי ( תוכלו לקרוא על כך בחלק החמישי "מערכת המשפט במבצע לסיכול ממוקד נגדי" ) . ראשי מערכת המשפט מדברים על חופש הדיבור, אך הם ניסו למנוע אותו ממני תוך שימוש פסול בכח המשרה שבידם . מערכת החרמות והנידויים אשר הפעיל נגדי נשיא בית המשפט העליון, השופט ברק ( תקראו על כך בפרק "חרמות ונידויים בהיעדר תשובה עניינית" ) , עשרות זימוני השווא אשר נשלחו לי להתייצב לחקירות משטרה, מופרכות אך תקשורתיות, כל אלו פגעו בשמי הטוב . ההליכים הפליליים חסרי היסוד אשר הוגשו נגדי אותה עת חדשות לבקרים ( שלושה במספר ) ייחסו לי עבירות מופרכות בגינן הייתי צפוי לעשרות שנות מאסר . הזיהום הקבוע של שמי בתקשורת המגויסת לטובת השופט ברק ותפיסותיו ( תקראו על כך בפרק "דמותי התקשורתית" ) , כל אלו עשו את שלהם ולא עזרו לי לשכנע בצורך לתקן את אשר התעוות . כאשר יצאתי זכאי נהרסה כבר דמותי התקשורתית . ציבור גדול של אנשים טובים ותמימים אשר לא היו בקיאים במתרחש במערכת המשפט נקרא להגן עליה מפניי . הם נתנו את אמונם בדברי ההסתה המופרכים של ראשי מערכת המשפט ושופריהם בתקשורת . הם לא הבינו כי צריך להגן על מערכת המשפט מפני עצמה כאשר סיפחה לעצמה תפקידים לא לה והפכה את עצמה למנכ"ל- על ולמחוקק-על של המדינה . משהסתיימה כהונתי כראש לשכת עורכי הדין ( בשנת 1999 ) לא היו אותה עת אחרים אשר היו מוכנים להמשיך במאבק חסר פשרות להחזרת מערכת המשפט למקומה ולתפקידה — עשיית משפט כחוק ובזמן לפי הדין ולא לפי האג'נדה של כל שופט . על מערכת המשפט להתכנס בתחום תפקידה — ולא לחרוג ממנו ( תקראו על כך בפרק "הבג"צ והחוק" ) . עליה לפעול במסגרת המבנה הדמוקרטי המכתיב איזונים ובלמים בין הרשויות לבל תתפוס רשות אחת שררה על רעותיה, ולא במסגרת תחרות של כיפוף ידיים בין רשויות השלטון . הרשות השופטת נגד הכנסת והממשלה, וההפך . האג׳נדה של השופט ברק נראתה כחותרת לכך ש"הציבור הנאור" יאפשר ל"קבוצת הפילוסופים" אשר מאיישת את "היכל השן" של בית המשפט העליון ליישם את תפיסתו של אפלטון בספרו "המדינה" . את הניסוי אשר לא הצליח באתונה של לפני הספירה הוא רצה לממש בירושלים של סוף האלף השני . הוא רצה לעשות, והתפאר כי נעשתה אותה עת "מהפכה שיפוטית" במדינת ישראל . הוא רצה להשאיר מורשת של הבנאי הגדול . אינני בטוח כי כך ייזכר . אני מקווה כי
|
|