|
|
עמוד:12
12 ןלש ראאוח : אם יא את נתא ל םת שימוש לרעה בכח נעשה כאשר גורמים שונים פועלים שלא כדין כדי להשיג תוצאה אשר נראית בעיניהם נכונה וחשובה למרות שהחוק אינו מתיר אותה . כך גם כאשר הם מונעים ביצוע פעולה אשר החוק מחייב אותה אך הוא אינו הגיוני לדעתם . אנשי הרשות המחוקקת וראשי הרשות המבצעת נבחרו כדי לבצע אג׳נדה עליה הצהירו כאשר עמדו לבחירתו של העם . אנשי הרשות השופטת מונו כדי לעמוד על משמר כיבוד החוק וקיומו . לא כדי לקדם אג׳נדות אישיות כלשהן . הם לא נשאלו עליהן טרם מינויים, וטוב שכך . הם נבחנו רק על יכולתם לשפוט על פי החוק, והיותם בעלי מזג שיפוטי ראוי . לפני חצי יובל שנים התרעתי ( בתפקידי כראש לשכת עורכי הדין בשנים 1991 - 1999 ) נגד נגע אשר פשה אותה עת במערכת המשפט במסגרת האג׳נדה של השופט ברק . הזהרתי מפני הנזק הצפוי במערכות השלטון עקב כך שהמערכת המשפטית הפכה את עצמה למנכ"ל-על ומחוקק-על, תוך זלזול בחוק ושיבוש המבנה הדמוקרטי של המדינה . כראש לשכת עורכי הדין ביקרתי את האג׳נדה הבעייתית והפסולה שלו . הבהרתי כי השימוש אשר עושה השופט ברק בתפקידו השיפוטי ( תחילה כשופט של בית המשפט העליון ולאחר מכן כנשיאו ) הוא ניצול לרעה של כח המשרה אשר סכנתו הצפויה היא כי גם אחרים יעשו זאת במשרות שלהם . הזהרתי כי זהו מתכון להרס של המדינה מבפנים . עשיתי זאת תחילה בשקט, בצורה עניינית, ללא התלהמות . בשיחות אישיות . ניסיתי להסביר לו את הטעות אשר טמונה בבסיס האג׳נדה שלו, ואת הסכנה לכיבוד החוק ולדמוקרטיה אשר גלומה ביישומה . כאשר נוכחתי כי הדברים אינם זוכים לקשב הראוי ואינם מעוררים שיח ודיון, ניסיתי לתת להם גיבוי ציבורי אך זכיתי לקיתונות של חרמות וסבלתי מפעולות בלתי חוקיות שונות אשר נועדו לסתום את פי לבל תיקלט הביקורת שלי ( תוכלו לקרוא על כך בחלק החמישי של הספר ) . לחברי הלשכה כתבתי אותה עת בביטאון הרבעוני של הלשכה ( היחיד אשר פירסם את עמדותיי ) כי : "ביקורת על הנעשה במערכת המשפט אינה פסולה . אני מביע את השגותיי בלשון בהירה . יש המנסים לגמדה בטענה כי היא משתלחת . יש המנסים להעלימה על ידי העסקתי בעניינים אחרים, המזומנים לי שלא בטובתי חדשות לבקרים . אני סבור כי כל הניסיונות להשתקת הביקורת רק מזיקים למערכת עצמה . הביקורת שלנו הינה ביקורת אוהב . אין לנו עימות עם מערכת המשפט . מחפשים אנו את טובתה שכן הצלחתה היא הצלחתנו . . . עריכת דין אינה רק מקצוע, היא גם שליחות . ציבור חברי הלשכה הוא
|
|