|
|
עמוד:10
בונה אותו מחדש, מפרק אותו תיאורטית ומנסח דרכו משמעות . בכתיבה זו לא ביקשתי רק להציג תיאוריה . אני מבקש להציע שפה פדגוגית חיה ללימוד האנטומיה באמנות - כזו המשלבת דיוק עם חירות, מבנה עם חוויה ומדע עם אמפתיה . זו שפה שמכירה בכך שהגוף אינו רק נושא לציור או פיסול, אלא גם אמצעי לחשוב דרכו - על חלל, על תנועה, על זהות, על כאב, על היסטוריה, על קיום . לאורך השנים פגשתי סטודנטים ויוצרים שהתלבטו כיצד לגשת אל הגוף - האם ככלי טכני שיש להשתלט עליו ? כאובייקט למדידה ? כמטען רגשי ? כצורה טהורה ? הספר הזה נולד מתוך הרצון להעניק מענה מורכב ואינטגרטיבי לשאלות הללו דרך מתווה המשלב תיאוריה עם פרקטיקה, היסטוריה עם עכשוויות . העבודה האנטומית, כפי שאני תופס ומלמד אותה, איננה רק כלי טכני - היא צורת חשיבה . היא מסגרת שדרכה ניתן לחקור את העולם : גוף כחומר, גוף כמרחב, גוף כאנלוגיה לתהליכים רחבים הרבה יותר . גם אם התחלנו באנטומיה, מעולם לא נשארנו בתחומה בלבד . זיו לנצנר 10
|
|