|
|
עמוד:12
באחריות לנושא הביטחון בכללו ואשר הכל התייחסו למעשיו ולשיקוליו ביראת כבוד, אם לא בהערצה . לעומת זאת היה הציבור מודע, בדרך כלל, לתפקיד הניכר שמילאו חטיבות הפלמ"ח בהצלחות הצבאיות של המלחמה, והילכה בו התחושה כי לכשתעוצב דמותו של צה"ל, יינתן בו מקום נרחב לפלמ"ח ולצמרת פיקודו . הרי בןגוריון בעצמו, ב"איגרת לחבר פלמ"ח" שפורסמה בעיצומו של הוויכוח בנושא פירוק מטה הפלמ"ח, הבטיח מפורשות כי יעשה הכל לחיזוקן ולשכלולן של חטיבות הפלמ"ח . והנה הסתבר, כי מהלך העניינים בפועל היה שונה מאד מתחושה זו ומהציפיות שהיא הולידה . כשהחל הצבא הצעיר להתגבש כצבא ה של מדינה צעירה, המוקפת אמנם אויבים בכוח, אך בפועל מצויה במצב של שביתת נשק עמהם, נתברר כי שכבת הלוחמיםמפקדים, שתרומתה החשובה לניצחון במלחמת העצמאות עמדה לנגד עיני הציבור איננה מהווה את הגורם המכריע בעיצוב דמותו . לא היא שהיתה השותפה הראשית, או לפחות הניכרת מאד או אפילו שוות הערך, בצמרת הפיקוד של צה"ל . לא ייפלא כי הדבר עורר תימהון ואיהבנה באותם הימים, ואף הוליד כבר בשעת מעשה סברות וסברות שכנגד . דומה כי גם היום, עם כל הידוע לנו על הרקע למתרחש במערכת הביטחון דאז, עדיין ראויה השאלה לבדיקה וחקירה על ידי אנשי מדע ההיסטוריה . על כך מן הראוי להוסיף, כי בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל העצמאית רווחה בקרב חוגים רחבים של הציבור, ולאו דווקא אופוזיציוניים, ההרגשה כי הרוח המצויה בצה"ל איננה המשך ומוצא נאות לכל מה שליווה אותו בקרבות תש"ח, אותו הייחוד שמקובל היה לראות בו את אחד מסודות הצלחתו . כמה איהצלחות בשטח הצבאי שאירעו באותם ימים, כמו באו לחזק הרגשה זו וגרמו אף הן לכך שהשאלה לא תרד מסדר היום . התופעה כולה נראתה איפוא חורגת מעבר לבעיות שונות המאפיינות חבלי לידתם של חברות חדשות וגופים מדיניים רכים בשנים . האמת היא כי כבר באותן שנים ראשונות לקיום המדינה, ניתנה לציבור תשובה, מעין פתרון לבעיה . בהזדמנויות שונות הושמעה הטענה, או נאמרו דברים כלשון אמיתות מוכחות, כי מזכירות הקיבוץ המאוחד או לחילופין יצחק טבנקין או הנהגת מפ"ם דאז הורו לחבריהם בדרגות הפיקוד הבכירות לעזוב את הצבא עם גמר מלחמת העצמאות ולא להשתלב בצבא הקבע ההולך ומוקם . הדברים אמנם הוכחשו בשעתם, הן על ידי מפ"ם כולה והן על ידי מזכירות הקיבוץ המאוחד, וחזרו והוכחשו כל אימת שהטענה הועלתה שוב, בהזדמנויות שונות . בכל זאת השתרשה דעה זו והחלה להתקבל בציבור כעובדה מוכחת . ראוי על כן לבדוק, נוסף לעצם הטענה, גם את השאלה מדוע העדיף הציבור את תשובת הנהגתה הפוליטית של המדינה הצעירה ובעיקר את טיעונו של דוד בןגוריון על פני הכחשתם הנמרצת של הנוגעים בדבר . אם אכן יסתבר כי אמת בפי המכחישים, וכי לא מרצונם בוודאי שלא לפי הוראותיו של איזה גוף ציבורי או מפלגתי קמו מפקדים ופרשו מפיקוד ומעמדות בכירות בצה"ל, כי אז ראוי גם לבדוק כיצד הצליח בןגוריון להביאם לכך שיתפטרו ויפרשו מהצבא בין אם היתה זו כוונתו מראש ובין אם יסתבר כי הדברים התפתחו שלא לפי רצונו וכוונותיו . במילים אחרות : לאחר ששר ההיסטוריה "קבע" כי לוחמי הפלמ"ח וצמרת פיקודו, הם ומפקדים אחרים שלא שירתו בצבא הבריטי בימי מלחמת העולם, מילאו את התפקידים n
|
|