|
|
עמוד:13
משום כך, אסור ששאלת המפעלים האזוריים והעוברים השכירים תרד מסדר היום התנועתי . עבודה שכירה ובעלות קיבוצית ) קהילתית או אזורית ( הם תרתידסתרי, הם מקור להסתבכויות בטווח הארוך . ועל כן, גם כאשר התנועה רואה במפעלים האזוריים מערכות שירותיות ויצרניות חיוניות, המשלימות את הייצור החקלאי, מערכות המופעלות על ידי חברי הקיבוצים ועוברים שכירים מצווה התנועה לשמור על היותה מקור הסמכות לקיום ותפעול הארגונים האזוריים, כאשר את סמכותה היא שואבת מכלל קיבוצי התנועה . יש, איפוא, לחפש פתרונות לסוגיית העבודה השכירה, אף שראוי לעשות זאת בהדרגה, בזהירות וכמובן בשיתוף פעולה מירבי עם הארגון האזורי . כיווני הפתרון הם : הכנסת שיפורים טכנולוגיים ) אוטומציה ורובוקטיקה ( ; אפשרות של העברת הבעלות על מפעלים לגורמים כללהסתדרותיים; ובראש ובראשונה מאמץ שיטתי ובלתי נלאה לשיתוף העוברים בבעלות, בניהול ובאחריות . מחשבות על תעתיר : קומונת אזורית אר איזור קיבוצי תוך כדי הדיון בפעילות האזורית, הדינמית, יש ופורצות מאליהן גם מחשבות מרחיקותלכת באשר לתהליכי התפתחות עתידניים . בתהליכי התיעוש בחברה המודרנית, ירדו לעולם כשהם כרוכים זה בזה התיעוש, העיור ) אורבניזציה ( והקפיטליזם . ואילו אנו, מחוללים תהליך של תיעוש בתנועה הקיבוצית תוך כדי המאמץ לשמור על אופיה הכפרי של קהילה קיבוציתסוציאליסטית . לפנינו מקרה מיוחד במינו של קהילה, הממשיכה להתקיים כקהילה כפרית, מוגבלת בהיקפה המספרי, פתוחה באורח סלקטיבי אך ורק למזדהים עם ערכיה, ויחד עם זאת מקימה ומפתחת בתוכה מפעליתעשייה . השאלה היא, אם יעלה הדבר בידינו לאורך זמן ? האם יוכל הקיבוץ הבודד להתמודד עם הכורח להשתלט על טכנולוגיות מתוחכמות המחייבות השקעות הון אדירות ? יש איפוא מקום להעלות את הסברה, שתהליכי התיעוש והפיתוח הטכנולוגי מחייבים מהפכה סטרוקטורלית מרחיקתלכת בקיבוץ . לא עוד אוטונומיה משקית לקהילה הבודדת . הגיעה שעתה של הקומונה האזורית הגדולה, של הקיבוץ האזורי המבוסס על משק אזורי גדול ואחיד, המנוהל בידי הנהלה אזורית מרכזית, תוך המשך קיומם האקולוגי והצרכני בלבד של הקיבוצים הבודדים והמקוריים . מול חזון הקיבוץ האזורי ניתן להעמיד ) וזו ראייתי שלי את הדברים ( את מגמת האיזור הקיבוצי, כלומר, את עקרון השיתוף האזורי הקיבוצי המושתת על עבודתם של חברי הקיבוצים . הנחת היסוד של תפישה זו, היא, שאסור לזעזע את הזהות של היסוד המשקי והיסוד החברתי, שעליהם מושתתת הקהילה הקיבוצית . כל קיבוץ חייב להיות אחדות של משק,חברה, תרבות וחינוך גם יחד . הוצאת המיגזר 13
|
|