אהרון ידלין - הפעילות האזורית במבחן

עמוד:12

­ האם לנווט את המפעלים האזוריים ­ ישנים כחדשים ­ אך ורק לטיפול בתוצרת המיוצרת בקיבוצים הקשורים במערכת האזורית ולמתן שירותים בלבד לענפים השונים שבקיבוצים ? ­ האם היקף העבודה השכירה במפעל האזורי חייב להיות קריטריון חשוב ומכריע בשיקולים להקמת המפעל והאם יש להעניק לתנועות הקיבוציות זכות וטו לגבי הקמת מפעלים חרשים ? ­ האם יש למתן את הארגון האזורי בפעילותו הפיננסית ולהגבילה אך ורק לפעילות הנובעת מצרכים כלכליים ומסחריים ישירים ? ­ או, שמן הראוי גם להבא, לברך על כל יוזמה קיבוצית אזורית, המכוונת לפיתוח כלכלת המדינה והאיזור, המספקת תעסוקה נוספת לדורשיה ומגבירה את עוצמתם הכלכלית של הקיבוצים ? 0וגיית העבודה הטכירח בדומה שמן הראוי לשוב ולהתבונן בסוגיית העבודה השכירה . יש הטוענים שאין מנוס מקיומם של מפעלים אזוריים, המשרתים את ענפי המשק הקיבוצי ומושתתים על עבודת שכירים מישובי הסביבה הלא­קיבוצית . לדידם, הוצאת העבודה השכירה אל מחוץ להוויתה של הקהילה הקיבוצית האוטונומית היא דרך סבירה והכרחית . אכן, הקיבוץ הבודד מצווה להתנזר מעבודה שכירה בתוכו, אך אין זה מעשי להשתית את ענפי השירות והעיבוד האזוריים על עבודה עצמית, ואין לראות פגם ערכי בקיומה של עבודה משותפת של חברי הקיבוצים ושל העובדים השכירים במפעלים האזוריים . מבחינה זאת ­ ממשיכים וטוענים ­ אין לגרוס הבדל בין מפעלי שירות ארציים, כגון "תנובה" או "המשכיר", לבין מפעלים אזוריים . שהרי גם תנובה, למשל, נתונה לבעלות ההתיישבות העובדת ואין לה מנוס מלהזדקק לעבודה שכירה של פועלי העיר . דין המפעל האזורי אינו יכול להיות שונה, מבחינה תנועתית וערכית . מול טיעון זה ראוי להדגיש את ההבדלים הסוציולוגיים והיורידיים שבין תנובה לבין המפעלים האזוריים . הבעלות על תנובה מסורה לכלל ההתיישבות העובדת ואילו הבעלות על המפעל האזורי היא של קבוצת קיבוצים מוגדרת, דהיינו ­ קיבוצי האיזור בלבד . מרבית פועלי תנובה אינם חיים אתנו באזורי ההתיישבות . מחלבות תנובה ומפעלי עיבוד התוצרת שלה ממוקמים, ברובם, באיזורים העירוניים . לשוני האקולוגי והמשפטי יש כנראה השפעה פסיכולוגית מכרעת לגבי יחסי הגומלין בין ההתיישבות לבין ציבור העובדים השכירים . לעומת זאת, המפעלים האזוריים שבבעלות קיבוצי האיזור ובהנהלת חברי קיבוצים בלבד, ניצבים מול עובדים שכירים החיים באיזור, סמוך לקיבוצים . רקע סוציולוגי­אקולוגי זה, הוא שיוצר בהכרח יחסים של עימות, הבאים לביטוי גם במישור הזיקה וההכרעות הפוליטיות . 12

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא