|
|
עמוד:13
הבדל בין תקוה שעדייו לא עמדה במבחן,לביו נסיון שנערך והגיע למבוי סתום . באמצע שנות השבעים הלהיב אש"פ את דמיונם של ערבים ואחרים . הדבר בא לידי ביטוי, מאז החלטות רבאט והופעת ערפאת באו"ם, במצעד רב רושם של הצלחות דיפלומטיות . מנהיגי העולם ששיחרו לפיתחו של ערפאת,ראו בו את "גל העתיד" וביקשו להיות מזוהים עם מה שראו בהצלחתו הבלתי נמנעת . כאמור, אפילו נשיא של ארצות הברית נסחף במגמה זו . אחרי שברונו של אש"פ בלבנון מחפשים את קרבתו של ערפאת בעיקר אותם גורמים ב"עולם השלישי" ובאגף אחד של הפוליטיקה המערבית ) למשל : קרייסקי, פלמה, פפנדראו, גיסי גיקסון ( שקשרו עצמם ממילא עם המגמה שאש"פ מייצג . מקרב הערבים מביעים בו את תמיכתם בעיקר אותם משטרים ) כגון מצרים ( השמחים למפלתו של אש"פ, המבינים כי יכולתו של ערפאת לגייס את ההסכמה הערבית נגד מדיניותם נמצאת בשפל חסרתקדים ומעונינים להשתמש ביו"ר הוועד הפועל במאבקם נגד סוריה, לוב ופטרוניתם הסובייטית . עם ידידים כגון מצרים, המקיימת למעשה שלום נפרד עם ישראל, ושותפים כמו המלר חוסיו, איו עיפאת נזקק לאויבים של ממש לתקוותו לקיים אש"פ חזק ועצמאי החותר להקמת מדינה פלסטינית עצמאית . האופציה של אש"פ נוסתה . אש"פ הגיע לשיא כחו בסוף שנות השבעים ובראשית העשור הנוכחי . הוא הביא גאוה, יוקרה תקשורתית והצלחות דיפלומטיות שחיממו את ליבם של ערבים ופלסטינים לזמן מה . מאידך הוליך למבוי סתום בשאלות היסוד . ערפאת חשש כי הערבים עלולים להכיר בכך כי אש"פ אכן הוליך את הפלסטינים לאותו מצב עגום, והבין כי הכרה זו עלולה להוליך לדחיקת אש"פ אל השוליים . הוא גם ידע כי הסדר שיתן לירדן את המעמד הדומיננטי בעתיד הגדה המערבית, ימסד את סילוק התנועה הלאומית הפלסטינית מן התמונה, לאורך זמן ואולי לתמיד . על כן האיץ בחבריו לפעול כדי למנוע את הגרוע מכל, על ידי נסיון לקפוץ על העגלה בטרם יהיר . מאוחר מדי . ערפאת קרא את הכתובת על הקיר וניסה להכניס רגל במבוא הירדני,בטרם תיסגר בפני אש"פ הדלת לגדה המערבית . שיקולים מן התחום הזה הביאו את ערפאת לשיחות עם המלך חוסיו . הוא ידע, כמובן, כי המלך אינו מתכוון לסייע לאויבו המר ביותר להתאושש ממפלתו ולכונן בסיס כוח של ממש בגדה המערבית . הוא גם ידע כי חוסיו ליטש את עיניו אל המעט שנותר ברשותו של אש"פ הלגיטימציה הפורמלית כנציגות הפלסטינים . כוונתו של ערפאת היתר, לנצל את האינטרס הירדני בקבלת הלגיטימיות מירי אש"פ, עלמנת לחלץ מידי המלך עמדות שיאפשרו לאש"פ להישאר בתמונה ולשפר את מעמדו לקראת הסיבוב הבא, הבלתי נמנע, במאבק עם המשטר ההאשמי . הוא גם קיווה כי מצוקתו של אש"פ בעקבות מלחמת לבנון תסייע לשכנע את אלה ממקורביו באש"פ ובתוך פת"ח עצמו, שלא הניחו לו בעבר כר לגמישות טקטית, כי הפעם חיוני להסתכן כדי שלא לרדת מן הבמה . במונחים השאולים מן הקרב הידוע על טרויה, אפשר להציג את הדברים כך : חומותיה של ירדן היו עבות מיכולת ההבקעה של אש"פ . ערפאת ניסה לבוא אל העיר 13
|
|