|
עמוד:11
• 11 • ג'מיל סידקי א-זהאווי רעידות האדמה הַטֶּבַע אֵינֶנּוּ מַשְׁלִים עִם בָּנָיו וְאֵינוֹמִתְחַשֵּׁב בְּמָקוֹם וּבִזְמַן מִתַּחַת רַגְלֵינוּ גּוֹאֶה לֵב הָאָרֶץ וְכָל אִישׁ עוֹצֵם אֶת עֵינָיו שַׁאֲנָן בְּבִטְנָהּ אֵשׁ יוֹקֶדֶת וְהִיא מַמְשִׁיכָה לְהַקִּיף אֶת שִׁמְשָׁהּ בִּנְתִיבָהּ הַיָּשָׁן רְעִידוֹת אֲדָמָה עֲלוּמוֹת בִּקְרָבֶיהָ וְאֵין הַיּוֹדֵעַ אֶת סוֹד פְּרִיצָתָן רַבּוֹת הַסְּבָרוֹת שֶׁבִּקְּשׁוּלְחָשְׂפוֹ וְכָשְׁלוּמִלִּמְצֹא לוֹפֵּרוּשׁוּמוּבָן חַשְׁמַל הוּא הַשֹּׁרֶשׁ לַכֹּל, הַגּוֹרֵם לְעוֹלָם זֶה לָנוּעַלְכָאן וּלְכָאן אַךְ יֵשׁ גַּם בּוּרִים וְעַמֵּי אֲרָצוֹת הָרוֹאִים בָּזֶה רֶמֶז לְאֶצְבַּע שָׂטָן וְיֶשְׁנָם הַסְּבוּרִים שֶׁהָאָרֶץ כֻּלָּהּ נִשֵּׂאת עַל מִצְחוֹ שֶׁל שׁוֹר מְקֻרְנָן וְהָיָה אִם חָפַץ לְהָנִיעַ קַרְנוֹ וְטִלְטֵל עוֹלָמֵנוּבְּרַעַשׁאֵיתָן .
|