|
|
עמוד:12
בשל אללה הפולמוה האהלאמי הביב השלול הל ישראל 12 שקדמה לתהליך המדיני ולהסכם השלום, את ההתנגדויות האסלאמיסטיות לכינונו ואת הנימוקים הדתיים והאחרים שהופיעו בקמפיין ההסברה שניהל המשטר המצרי בזכותו . הפרק השני בוחן את מקומו של הממד האסלאמי בהסכם השלום בין ירדן לישראל ואת השימושים שעשו בית המלוכה הירדני ותנועת האחים המוסלמים בממלכה בנימוקים אסלאמיים, במסגרת הפולמוס שניהלו סביבו . נבחנים גם הטיעונים המתחרים שהעלו המשטר ויריביו האסלאמיסטים סביב כינון שלום ״חם״, הכולל נורמליזציה רחבה בין המדינות . הפרק השלישי דן בפולמוס שהתפתח סביב הלגיטימיות האסלאמית של הסכמי אברהם בין איחוד האמירויות לישראל . הוא מנתח את מקומו של השלום עם ישראל במאמציה הכוללים של אבו דאבי לטפח אתוס פנימי של סובלנות דתית, להחליש כוחות אסלאמיסטיים מבית ומחוץ ולחזק את תדמיתה הבינלאומית . המושג המנחה את הדיון שלפנינו הוא שיח, במשמעותו הפוקויאנית, כמאבק על הגמוניה 6 המחקר יוצא מתוך הנחהבשדה מסוים, במקרה זה — השדה הפוליטי-ציבורי . בהמשך לפוקו, ששימורה וביצורה של שליטה במוקדי כוח מחייבים קביעה מתמדת של גבולות הלגיטימי והבלתי לגיטימי, הנורמטיבי והלא-נורמטיבי, המותר והאסור בדיונים בענייני חברה, מדינה ודת . כל משטר, לא כל שכן כזה שהלגיטימיות שלו אינה מתבססת על מנגנונים אלקטורליים מוסכמים, שואף לכך שעמדותיו היסודיות ייתפסו כהולמות בעיני חלק משכבות האוכלוסייה לפחות, ושעמדות היסוד של מתנגדיו ייתפסו כבלתי הולמות . חשיבות השליטה בשיח גוברת שבעתיים והופכת למאתגרת הרבה יותר בתקופות של שינויים פוליטיים רדיקליים, אז נדרשים הכוחות ההגמוניים ליצור ולהשליט שיח חדש ההולם את היעדים שאליהם הקהילה מתקדמת או שואפת להתקדם . במעבר מסכסוך ארוך שנים להסכם שלום נדרשו המשטרים הערביים ונאמניהם לקבע את עמדתם ביחס לתהליכי המשא ומתן ולהסדרים המדיניים כעמדה הלגיטימית ולהוציא עמדות סותרות — המאיימות על שליטתם בשיח — אל מחוץ לגדר הלגיטימיות . מאחר שהאסלאם מהווה כלי מרכזי ברכישת לגיטימיות פוליטית בשלוש המדינות הנחקרות, ומאחר שהאופוזיציה הגדולה והנחושה ביותר נגד ההסכמים הייתה אסלאמיסטית, הפולמוס הדתי בין המשטרים ליריביהם סביב ההסכמים עם ישראל מילא תפקיד מרכזי במאבק הכולל על הכשרתם . ניתוח השיח שעליו מתבסס המחקר כלל עיון באלפי מקורות טקסטואליים ואחרים, שביקשו לעצב את דעת הקהל סביב ההסכמים עם ישראל . הניתוח חתר להבנה קונטקסטואלית של התכנים הנחקרים והתחקה אחר משמעויות מפורשות ומרומזות, מסרים ישירים ומובלעים, סמלים וקודים, וכן תהליכי הבניית זהויות וניואנסים פוליטיים, תרבותיים וחברתיים . המחקר כלל עיון שיטתי במאות גיליונות של עיתונים מצריים, ירדניים ואמירותיים המזוהים עם 6 מישל פוקו, הארכיאולוגיה של הידע ( תל-אביב : רסלינג, 2005 ) .
|
|