|
|
עמוד:11
המדיניות הישראלית כלפי הדרוזים בגולן, יוני 1967 - פברואר 1969 11 אלו, ולנוכח המורכבות המובנית בזהותם ובנאמנותם של הדרוזים, נדרשו התושבים שנותרו בגולן ליישב את המתח בין זיקתם למסגרת המדינתית הסורית ובין שותפותם, ולו החלקית, של בני עדתם עם מדינת ישראל . למציאות סבוכה זו נוספה מחויבותם כלפי יתר הקהילה הדרוזית בסוריה מתוקף עקרון הנאמנות העדתית, המאפיין את החברה הדרוזית . ההנהגה הישראלית, מצִדה, נדרשה לגבש מדיניות בכל הנוגע לרמת הגולן ושאר השטחים שנכבשו במלחמה — הגדה המערבית ( לרבות מזרח ירושלים ) , רצועת עזה וחצי האי סיני . הדרג המדיני ניצב אפוא לפני הכרעה : האם להוסיף ולהחזיק בשטח הגולן או להשיבו לסוריה בהסדר מדיני ? מלבד הכרעה זו, וכפועל יוצא ממנה, הצמרת המדינית-ביטחונית נדרשה להתמודד עם צורכי השעה : הסדרת השליטה הצבאית בגולן ; גיבוש מדיניות כלפי האוכלוסייה שנותרה בשטח שנכבש ; התוויית קווים מנחים לפעולה לנוכח שרידי הכפרים הסוריים באזור ; בחינת האפשרות להתיישבות יהודית בגולן . במאמר זה אעסוק במדיניות ישראל כלפי האוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן בפרק הזמן שראשיתו בכיבוש הגולן ביוני 1967 וסיומו בפטירתו של ראש הממשלה לוי אשכול בפברואר 1969 . באותה העת גובשה המדיניות כלפי המגזר הדרוזי בגולן ועוצבה מערכת היחסים בין השלטון הישראלי לתושבי ארבעת כפרי הדרוזים . יודגש כי בשנים שלאחר מכן אמנם האזור ידע טלטלות ותמורות על רקע מלחמת יום הכיפורים ( 1973 ) , הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה ( 1974 ) והסכם השלום בין ישראל למצרים ( 1979 ) , אולם אלו לא גרעו מעקרונות היסוד של המדיניות שהתעצבה בעשרים החודשים הראשונים לשליטת ישראל בגולן . כך גם בימי ממשלות הליכוד בראשות מנחם בגין חלו שינויים מסוימים במדיניות כלפי האוכלוסייה הדרוזית בגולן, למשל התיקון לחוק האזרחות ( 1980 ) והחלת החוק הישראלי על רמת הגולן ( 1981 ) — אך אלו היו בעיקרם הצהרתיים והעניקו תוקף רשמי למדיניות שהתגבשה כבר בימי ממשלת אשכול . אדון בהיבטים העיקריים של מדיניות ישראל כלפי האוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן ואבחן אילו עקרונות ותפיסות עמדו ביסודה והשפיעו על גיבושה . מפאת קוצר היריעה לא אעסוק בעמדותיהם של התושבים הדרוזים בגולן, סוגיה הראויה לדיון נפרד . בחירה זו נסמכת על ההבנה כי בפרק הזמן הנבחן מוסדות המדינה הם שגיבשו את המדיניות כלפי הדרוזים, במנותק מהם, ואילו בשנים שלאחר מכן הייתה לדרכי הפעולה של התושבים הדרוזים השפעה מסוימת על עיצוב המדיניות בעניינם . אטען כי המדיניות הישראלית כלפי האוכלוסייה הדרוזית שנותרה בגולן לאחר מלחמת ששת הימים התאפיינה בשילוב מבוקר של ארבעת הכפרים על תושביהם במערכות החיים של מדינת ישראל, בד בבד עם אימוץ בררני של עקרונות המדיניות שננקטה כלפי המיעוט הדרוזי בתחום הקו הירוק . מגמה זו שהתחדדה ככל שהתחוור כי ישראל עתידה להחזיק בגולן לפרק זמן בלתי מוגבל, עוצבה על בסיס תפיסה הרואה בדרוזים מיעוט מועדף ודוגלת בטיפוח ברית המיעוטים בין היהודים לדרוזים . לצד זאת גישתה של ישראל כלפי תושבי הגולן הדרוזים שילבה עקרונות ודפוסי פעולה שאפיינו את מדיניותה כלפי תושבי השטחים האחרים שנכבשו ביוני 1967 , וכן את זו שננקטה כלפי המיעוט הערבי שבתחום הקו הירוק .
|
|