|
|
עמוד:10
עודד כהן 10 מבוא כבר בימי המאבק להקמת מדינת ישראל, וביתר שאת בשני העשורים הראשונים לעצמאותה, ראשי המדינה ומוסדותיה נקטו מדיניות ייחודית כלפי המגזר הדרוזי . מדיניות זו נבעה מתפיסת 'ברית המיעוטים' במדיניות המזרח-תיכונית של הסוכנות היהודית, 1 השלטונות שדגלה בפיתוח קשרים עם מיעוטים אתניים ודתיים והישענות עליהם . הישראליים העדיפו אפוא את הדרוזים על מיעוטים אחרים במדינה, פעלו להרחבת הקווים המפרידים בין הדרוזים למוסלמים ונקטו צעדים שמטרתם לקרב את הדרוזים למדינה ולטפח בקרבם תודעה עדתית דרוזית וזהות דרוזית-ישראלית . כך, בשנת 1956 הוחל חוק שירות ביטחון, שמשמעו גיוס חובה לצה"ל, על בני העדה הדרוזית, וב- 1957 זכתה העדה 2 בפן ההצהרתי, מדינאים ואישי להכרה של ממשלת ישראל שהיא עדה דתית עצמאית . ציבור ישראלים — במגזר היהודי והדרוזי כאחד — הרבו להדגיש את 'ברית הדמים' ואת שותפות הגורל בין היהודים לדרוזים, שראשיתן לטענתם בקשר המקראי בין משה לחתנו 3 עם זאת ישראל כשלה במימוש עקרון השוויון יתרו — הנביא שועיב לפי המסורת הדרוזית . 4 המלא בזכויות ובחובות כלפי אזרחיה הדרוזים . בעבור שלטונות ישראל, שניסו לשלוט בתהליכים החברתיים והפוליטיים הפנימיים בעדה הדרוזית באמצעות הובלת הנהגתה הרוחנית בכיוון הרצוי למדינה, שאלת הנאמנות למדינה לא הייתה רק יסוד להבחנה בין הדרוזים לשאר אזרחי ישראל הערבים אלא גם שימשה אמת מידה להבחנה בין פלגים בעדה הדרוזית . לפיכך ננקטה כלפי ראשי העדה ונכבדיה מדיניות של שכר ועונש : טובות הנאה אישיות וזכויות יתר הוענקו למנהיגים שתמכו במדינה — אלו זכו לכינוי 'הכוחות החיוביים' בפי נציגי השלטון, ואילו מי שהוגדרו 5 'הכוחות השליליים' לא זכו בהטבות שכאלה ונדחקו לשוליים . פרק חדש בתולדות היחסים בין מדינת ישראל לעדה הדרוזית נפתח ב- 10 ביוני 1967 , יומה האחרון של מלחמת ששת הימים, עת כבשה ישראל מידי סוריה 1,250 קמ"ר משטח רמת הגולן . בעקבות הכיבוש נותקו ממולדתם סוריה תושבי ארבעת כפרי הדרוזים שבצפון הגולן — מג'דל שמס, בוקעאת'א, מסעדה ועין קיניה — והוכפפו לשלטון ישראל . בנסיבות 1 שמעון אביבי, טס נחושת : המדיניות הישראלית כלפי העדה הדרוזית 1948 – 1967 , יד יצחק בן-צבי, ירושלים 2007 , עמ' 24 , 367 . 2 אביבי, שם, עמ' 87 – 95 , 114 – 115 , 166 – 177 , 367 – 368 , 370 – 371 ; Kais Firro, ‘Reshaping Druze Particularism in Israel’, Journal of Palestine Studies, 30, 3 ( Spring 2001 ) , pp . 40 - 53 ; Lina M . Kassem, ‘The Construction of Druze Ethnicity : Druze in Israel between State Policy and Palestinian Arab Nationalism’, PhD dissertation, University of Cincinnati, Cincinnati 2005 . 3 ראו דוגמאות להתבטאויות ברוח זו אצל : שוקי אמרני, הדרוזים : בין עדה לאום ומדינה , קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2010 , עמ' 74 – 75 , 78 . 4 אביבי, טס נחושת , עמ' 373 – 375 . 5 46 - 45 . Firro, ‘Reshaping Druze Particularism in Israel’, pp
|
|