חברה תרבות ומגדרים באשכנז בימי הביניים

עמוד:14

מ בוא 14 אלישבע באומגרטן מעדיפה לכנותו ״ניכוס" ( appropriation ) . 17 כוונת שניהם היא לתהליך חברתי של הפנמת ערכים המזוהים עם תרבות הרוב והצגתם כערכים יהודיים . תהליך תִרבות זה אינו מצביע על התבוללותם של היהודים בתרבות הרוב, ולא על ניסיון לעמעם את הגבולות בין שתי התרבויות או לטשטש את הזהות היהודית של הפרט והקהילה, אלא על ניכוס אלמנטים תרבותיים מהתרבות השלטת ובמיוחד מהתרבות העממית לאחר שאלו עברו תהליך ייהוד מסוים . על אף מערכות היחסים הרבות והמורכבות שנוצרו בין שתי התרבויות, וחרף המפגשים היום-יומיים בין שתי הקהילות, הן במרחבים הציבוריים והן במרחבים הפרטיים, חצצו קווי הפרדה ברורים בין שתי הקהילות . לאור זאת ניתן לומר, שיהודי אשכנז קלטו היבטים מסוימים של תרבות הרוב הנוצרית, ייהדו היבטים אלו, ופירשו את התוצר כחלק מזהותם היהודית . מכל מקום, כפי שטוענת באומגרטן, ״לא ניתן להבין את תולדות היהודים בימי הביניים בלי היכרות מעמיקה עם התרבות שבתוכה חיו״ . 18 ואכן הספרות המחקרית המתמקדת ב״היסטוריה מלמטה״ של יהדות אשכנז בימי הביניים שואבת את השראתה מן הגוף המחקרי הענף הבוחן את חברת הרוב הנוצרית אשר בקרבה חיו היהודים, מעשירה אותו ולעיתים מתעמתת איתו . בנוסף למחקר ההיסטורי-חברתי וההיסטורי-תרבותי, חקר הפולקלור היהודי בימי הביניים מאפשר הצצה מבעד למסכי האליטה הרבנית אל מחוזות עממיים שבהם ניתן לעיתים לראות חלופות רעיוניות להמשגות ההגמוניות, ולעמוד על המתח בין הנורמה המוכתבת ובין הדימויים התרבותיים שרווחו בחברה . 19 הסיפורים הרבים שנערכו והועתקו באשכנז הם אוצר בלום עבור מי שמבקש להתוודע אל הוויית חייהם של יהודי התקופה, ובמיוחד לאותם חוקרות וחוקרים השואפים לכתיבת היסטוריה של חיי היום-יום . France”, in idem ( eds . ) , Jews and Christians in Thirteenth - Century France, New York 2015, pp . 1 – 14 17 מרקוס, טקסי ילדות ( לעיל הערה 15 ) , עמ׳ 29 ; Elisheva Baumgarten, “Appropriation and Differences : Jewish Identity in Medieval Ashkenaz”, AJS Review 42 ( 2018 ) , pp . 39 – 63 18 באומגרטן, אמהות ( לעיל הערה 16 ) , עמ׳ 22 . 19 תמר אלכסנדר, ״לדרכי עיצוב הסיפור החסידי-אשכנזי : סיפור בהקשרו העיוני״, מחקרי המרכז לחקר הפולקלור, ז, ירושלים תשמ״ג, עמ׳ קצז – רכה ; עלי יסיף, ״ספר המעשים״, תרביץ נג ( תשמ״ד ) , עמ׳ 409 – 430 ; הנ״ל, ״הסיפור האקסמפלרי בספר חסידים״, תרביץ נז ( תשמ״ח ) , עמ׳ 217 – 255 ; הנ״ל, ״המסורות העבריות על אלכסנדר מוקדון : תבניות סיפוריות ומשמעותן בתרבות היהודית של ימי הביניים״, תרביץ עה ( תשס״ו ) , עמ׳ 359 – 408 ; הנ״ל, מאה סיפורים חסר אחד, תל אביב 2013 ; רלה קושלבסקי, סיגופים ופיתויים : הסיפור העברי באשכנז על פי כ״י פרמא 2295 ( דה רוסי 563 ) , ירושלים תש״ע ; : Susan L . Einbinder, Beautiful Death Jewish Poetry and Martyrdom in Medieval France, Princeton 2002

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא