|
|
עמוד:11
11 מפגש בירושלים, או : איש פנים רבים הדירה הערבית, החדר של הדירה המזרחית, כל השטימונג ( = האווירה ) של החדר, השפחה התימנית הננסית והספריה הקבלית והצעיר הד"ר שלום בעצמו, צעיר רזה, בעל עיניים לוהטות, בעל פנים רוחניים מאד, כל זה עשה עלי רושם עז, בידעי כי הד"ר שלום, המקובל הזה הוא יהודי גרמני, בן משפחה אסימילטורית ואינטלקטואלית וכי קיבל השכלה ותרבות אירופיים וגודל בסביבה אינטלקטואלית-ריבולוציונרית והוא אדם מודרני בכל ובכל-זאת הוא אומר תמיד : ברוך השם, אם ירצה השם ויחד עם זה הוא חוקר מדעי, חוקר ומקובל . כצופה המתעד את רשמי מסעו, לא ניסה בריינין לפתור את המתח שזיהה אצל שלום בין הווייתו למחקרו, אלא הבליטוֹ והדגישוֹ כי סבר שהוא המאפיין המרכזי של דמותו רבת הרושם . ואכן, כל ניסיון לנתח ולהבין את שלום נתקל מהר מאוד בפרדוקס הזה, המקשה על כל אמירה חד משמעית ועל כל אפיוּן חד ונחרץ . פרדוקס זה נראה לעיתים פָּן טבעי באישיותו ולעיתים כפרגוד צבעוני שהציב במתכוון כדי להסתיר, כדמות ציבורית, את מניעיו הפנימיים מפני סובביו . כעבור שני עשורים כתב תלמידו יוסף וייס מאמר ברכה ליום הולדתו החמישים, והדגיש בו את המתח המאפיין את דמותו של שלום עבור אלה הבאים להבין את היחסים בין עבודתו המדעית ובין אישיותו, ואת הסתירה המתקיימת באותו הזמן בין הפנים השונים שלו : מחקריו של שלום עלולים להופיע לפניך כמערכת סבוכה של קאמופלאז' ( = הסוואה ) בה מבקש הוא להסתיר ולגלות כאחת את האינטרסים האמיתיים והחיוניים ביותר לקיומו הרוחני . שכן אותם אין הוא מוכן להציג לראווה בראש חוצות, על כן נכרכים מאמציו המדעיים בכרכים עבים של טכסטים וחקירות, ובאים כאילו למעט את דמותו של המיטאפיסיקן עד כדי שיעור קומתו של איש המדע . אך החוטים המיטאפיסיים בהם תפורים מחקריו לארכם ולרחבם, קיימים הם לא רק בסמוי, אלא גם בגלוי בצורת משפט וחצי משפט, או בצורת תואר-שם בלתי רגיל, וכל זר לא יבין להם . כאילו בלי משים שוזר הוא את האינטרסים האמיתיים שלו ברקמת עבודותיו המדעיות, וגונז עצמו בתוך פינות נידחות ושברי משפטים של ניתוח מדעי . האיזוטיריקה של המיטאפיסיקן : התלבשותו באיש המדע המדויק . והמדע הוא האינקוגניטו ( = ההסתר ) של שלום . . . 'גילויו הוא כיסויו' – כך אפשר להביע בשינוי לשון המיסטיקנים את תכונתו היסודית הזאת . נוסח זה של איזוטריקה מאפשר לו לשלום להיות בתוך עבודתו בחינת נמצא ונעדר כאחת, בחינת רואה ואינו נראה במלוא אישיותו הרוחנית .
|
|