|
|
עמוד:10
הקדמה 10 ובין החוקר הצעיר ממנו בהרבה . ניתן להניח כי עבור שלום היה זה מעמד חשוב, והזדמנות להתוודע לאחד מן המובילים של עולם התרבות היהודית בת הזמן, אדם בשיעור קומתו של ביאליק, ולנסות להרשימו . בריינין התעניין עד מאוד בנושא מחקרו של שלום, וכביוגרף עניינו אותו לא פחות תולדות חייו עד כה והסיבות שהביאו אותו לעיסוק בתחום הקבלה דווקא . הסתירה שבין היות שלום בן למשפחה יהודית ברלינאית חילונית ובין תחום העיסוק שבחר לו, הטעון כל כך מבחינה דתית, גרמה לבריינין להעלות בפניו את אחת השאלות המרכזיות המעסיקות את חוקרי חייו ועבודתו של גרשם שלום עד היום : 'האם יש לו יחוסים פנימיים להקבלה, והוא מבקש בה תשובות על שאלות פנימיות המטרידות אותו, האם יש לו בכלל נטיה למסתורין . או הוא מתענין בקבלה רק בתור חוקר קר, שיש לו סקרנות מדעית לתהות על קנקנה, על השתלשלותה ומקומה בין יתר תורות הנסתר ? ' . על שאלה זו ענה שלום באריכות, בציינו שמתוך עניין אינטלקטואלי בלימודי הפילוסופיה הכללית הוא הגיע אל תחום הקבלה, שטופל עד כה במחקר באופן שטחי בלבד . ואולם, גם לאפשרות השנייה שהעלה בריינין היה משקל בהחלטתו לפנות לתחום זה : מאד יוכל היות שהרגשתי בקרבי אי ספוק בהפילוסופיה הכללית, יש להניח שדבר- מה נקר במוחי וגם מתחת סף הכרתי, נקרה התקוה למצוא בהקבלה שלנו מעינות חתומים, מקור חיים, שיש בהם להניח את הדעת ולפתור שאלות הנצח שעדיין לא נפתרה . היתה גם סקרנות מצדי לחדור אל ארץ נעלמה ( טערא אינקוגניטא ) זו ולגלות שם אוצרות רוחניים בלתי ידועים . החיפוש המטפיסי, לצד המחשבה שלא ייתכן שמאמצים אינטלקטואליים כה רבים הושקעו במהלך מאות שנים בתחום שהוא 'רעיון רוח, הבל ושטות', הובילו את שלום – כך סיפר לבריינין – לחיפוש אחר אוצרות הקבלה . החיפוש הוביל אותו אל כתבי יד גנוזים ונסתרים בספריות שונות, ואל ההכרה שיש למַפּות את הקיים כדי לאפשר מחקר רציני ראשוני בנושא . לשם כך, הוא סיפר ברומזו אל ספרו הביבליוגרפי Bibliographia Kabbalistica , שעליו עבד באותה התקופה ושראה אור בלייפציג ב- 1927 , 'אמרתי לעשות קודם לכל רשימה ביבליוגרפית להקבלה, ובזה אני עוסק כעת . אינני ממהר לחרוץ משפט על הקבלה, בטרם שהכרתי את ספרותה במלואה' . בריינין התרשם מאוד מכל מה שראה ושמע, מדמותו של שלום ומחזותו . ואולם יותר מכול הילכה עליו קסם הסתירה הפנימית שזיהה בו בחדות הבחנתו :
|
|