|
|
עמוד:12
הייצור ועל יחסי עבודה בין נותני עבודה ועובדים שבעקבותיה מתקיימת הקצאה בלתישוויונית ובלתימאוזנת של הרווחה החברתית . הקיבוץ עצמו עובר שינויים והתפתחות, כשעל בסיס מיבניהיסוד החברתיים האופייניים לו, הוא מנסה לעצב צורות תיפקוד חדשות : בשינוי המיבנה המשקי ומעבר מקיף לתעוש; בהעברת פונקציות יצרניות ושירותיות רבות למערכת האזורית; ביצירת מסגרות אזוריות וארציות לחינוך ולהשכלה . אפשר, שהקיבוץ יעבור שינויים ומודרניזציה לא רק בתחום הטכנולוגי הקשור למיבנה המשק ולכלכלת הקיבוץ, אלא גם בתחום התקשורת ובמכשירי הקומוניקציה הפנימית . שינויים מסוג זה מכתיבים גם הכנסת שינויים בדפוסי השימוש במדיומים תקשורתיים, והפעלתם בדרך מודרנית יותר שלא היתה מקובלת בקיבוץ עד כה . לשינויים מסויימים מסוג זה יכול להיות בעתיד משקל רב בתחום דפוסי קבלת ההחלטות וההשתתפות של החברים בתהליך המדיני בקיבוץ . הקיבוץ, בכל שנות קיומו, נאלץ לוותר על רעיונות האוטארקיה בשטחי הפעי לות שלו, הקשורים לאינטראקציה עם הסביבה הלאקיבוצית . תהליכי המודרניזציה עוד הרחיבו את תחומי האינטראקציה בין הקיבוץ לסביבתו, והגדילו את חדירת השפעותהםביבה לכל תחומי החיים הקיבוציים ובמיוחד בתחומי התקשורת ההמונית . העדראוטארקיה ביחסיהחליפיו עם הסביבה, המאפיין במיוחד קיבוץ בןזמננו, כמערכת אוטונומית בעלת תרבות "קיבוצית", מביא בעקבותיו פגיעות עמוקות באוטונומיות הקיבוצית כ"חברה שלמה", ויוצר קונפליקט אימננטי, מתמיד . הקונפליקט מעוגן, באורח טבעי, ביחסי החליפין ההכרחיים שהקיבוץ מקיים עם סביבתו ובצורך שלו לקיים התנהגות "יעילה" ורציונלית, בהיבט הכלכלי ) למשל, בימינו, הצורך ליצור מכשירי הסתגלות פיננסיים לאינפלציה דוהרת ( . אם נתבונן היטב בתהליכים הבסיסיים בהתפתחותו של הקיבוץ נוכל להבחין בתופעות, שמקובל היה לראות בהן התנהגות חלוצית והקיבוץ מילא בהן תפקיד ספציפי ומכריע . הקיבוץ פיתח מסגרת תנועתית בתוך החברה היהודית בארץ ובגולה, שהיתה בעלת אוריינטציה של "שלילת הגולה" והעלייה ארצה, כחובה אישית, כעקרון דומיננטי בהתנהגות המדינית והחברתית . עקרון זה קיבל את ביטויו בהתנהגות התפקידית של הקיבוץ כקולטעלייה וכאחראי לעבודה ולתעסוקה לעולים החדשים שבאו ארצה ולקיבוץ . שלילת הגולה, חובת העלייה וקליטתה בארץ היו גורם מכריע בהתהוותה ובקיומה של התנועה הקיבוצית כתנועה התיישבותית, המשנה סדרי ארץ וםדריחברה . בכך היה הקיבוץ חלוץ לתהליך של טרנספורמציה גיאוהיסטורית מהפכנית של העם היהודי בגולה, חלוץ בשינוי הערכים והמיבנה הסוציאלי שלו, וחלוץ ביצירת תרבות חדשה ו"חברר . חדשה" . כדי לשמור, מצד אחד, על האינטגרציה הפנימית שלו, וכדי למלא, מצד שני, את תפקידיו ההתיישבותיים בארץ, פיתח הקיבוץ כלים תיפקודיים ומסגרות מדיניות, שאיפשרו לו לפעול בקרב חוגים רחבים של נוער ועולים לארץ . 12
|
|