|
|
עמוד:9
במידה מסויימת, ניתן לראות ביחסים אלה מעין יחסים סימביוטיים ביו שתי חברות ) מערכות ( , אשר בסטרוקטורות יסור מםויימות איו ביניהן רצף התנהגותי, ובתחו מים מהותיים טל תשתית הסדר החברתי הן בעלות אופי אלטרנטיבי האחת לשניה . הקיבוץ התהווה על רקע תהליכי טרנספורמציה גיאופוליטית של עם, שאין לו אח ודוגמא בהקבלה היסטורית אל עמים אחרים . תהליך זה, הקשור להגשמת הציונות כתנועת השיחרור הלאומית של העם היהודי, היווה את הבסיס שעליו צמחה האוריינ טציה האוניברסלית של הקיבוץ, תוך התמזגות בין האוריינטציה של מהפכה לאומית עם אוריינטציה של מהפכה חברתית למערכת רעיונית כוללת, שמקובל לקרוא לה "הציונות הסוציאליסטית" . המרחבים התפקידיים של הקיבוץ מהווים ביחד מיכלול של מצבים ותהליכים אשר שימשו בסיס להתנהגותו הפונקציונלית והנורמטיבית בתור החברה הישראלית . כאן נעסוק בשלושה מרחבים תפקידיים, שקיים ביניהם היזוןחוזר ושילוב מורכב : א . המרחב התעסוקתי . ב . המרחב ההתיישבותי . ג . המרחב הגיאופוליטי והבטחוני . בכל שלושת המרחבים ניתן לגלות מאפיינים ברורים של תהליכים טרנספורמטי ביים של העם היהודי . כאן אנחנו מתייחסים למציאות הארץישראלית במאה העשרים . תשוב לזכור, שמעבר למציאות הארץישראלית קיימת גם הוויה שהיא טרנםצדנטית למציאות הזו המציאות של העם היהודי בגולה, שהקיבוץ, בצורה מודעת וטבעית, ראה עצמו קשור אליה כארגון ובתנועה חברתיתפוליטית, אשר העל י ה לארץ ר . יתה עבורה חלק מהתהליך של הגשמהאישית ובסיס לתמורה ) טרנספורמציה ( תפקידית . הקיבוץ התגבש, בראש וראשונה, במסגרת זרמים תנועתיים היסטוריים, המאו פיינים בשתי צורות התנהגות יסודיות : האחת, עלידי מבנה של הקהילה האופיינית לכל זרם; והשניה, עלידי זיקה לגופים מדיניים ומפלגתיים דיפרנציאליים, אם כי כולם בתוך תנועת העבודה הסוציאליסטית . במסגרת זו התהווה גם הקיבוץ הדתי, שהאוריינטציה הדתית שלו הינה מרכיב דומיננטי באחדים מדפוסי ההתנהגות החברתית והפוליטית שלו והם שהביאו אותו לזיקה למחנה הפוליטי הדתי . הזיקות ההיסטוריות "האידאולוגיות" הופנמו עמוק בתנועותהנוער בחו"ל ובארץ ובמידה מסויימת גם במסגרות החינוכיות בתוך הקיבוץ עצמו . ברקע ההיסטורי הרחב אפשר לגלות הסבר להתהוות הבדלים משמגותיים בין התנועות הקיבוציות, אם כי רוב הגורמים להתהוותם נעלמו למעשה במשך הזמן .
|
|